יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

כדורגל אנגלי.מועדונים,אצטדיונים,מינויים,כרטיסים ,אוהדים ומה שבינהם-אבי מלר בקורס אוהדי כדורגל 23 דצמ' 09




 אבי מלר
בכבודו ובעצמו,האיש ששמו הפך לנרדף למונח "כדורגל אנגלי". חוש הומור כמו של מלר(קצת אנגלי,משחקי מילים),ידע עצום ויכולת ורבלית נהדרת ושחקנית חיזוק מפתיעה.
ההרצאה,בחלקה הראשון, עסקה בנושא הכרטיסים, מינויים,אצטדיונים,מחירים והשפעתם של אלה על עולם הכדורגל האנגלי ואולי גם העולמי.
החלק השני שייך לשחקנית החיזוק ויפורסם בנפרד.


מנצ'סטר יונייטד
מבחינתנו ,האוהדים, מ.י היא תופעה מעניינת ולא בגלל הישגיה על כר הדשא ,אלא ברמה הניהולית ,כלכלית,אוהדית.
עד לפני כשנתיים ,מ.י, שהיתה המועדון הפופולרי בעולם, היתה סגורה למעשה מבחינת היכולת להשיג כרטיס למשחקיה. הביקוש היה כה אדיר עד כי בפתיחת העונה היתה מבוצעת הגרלה לנרשמים ולמשחקים ואם היית בין הזוכים ,קבלת למעשה זכות לכרטיס לאחד מ-19 משחקי הבית, שלא בבחירתך.
כדי להבין את הסיבות יש ללמוד קצת על חוקי מכירת כרטיסים ומינויים באנגליה.
באולד טרפורד יש 77,000 מקומות ישיבה. הליגה כופה על הקבוצות להקציב 5-10% לאוהדי הקבוצה האורחת ומגבילה את הקבוצות בכמות המינויים, במקרה של מ.י מדובר בכ-55,000 מינויים כלומר נותרו כ-22,000 כרטיסים ולאחר הקצאה לאורחים נותרו כ-14,000 כרטיסים לקהל הרחב.
בפועל, הכרטיסים אינם מגיעים לקהל הרחב אלא לספסרים . דרכי ההגעה שונות החל מהשחקנים ,מקורבים,עסקנים וכלה בקבוצה עצמה שמרוויחה מכירה בלי להשקיע בפתיחת קופות ובמכירה מובטחת מראש והסיכון  הוא של הספסר.
מינויים-המהפכה בתחום הכרטיסים מקורה בהתרחשויות שחלו בתחום זה .את עולם המינויים של מ.י ניתן לחלק לשני דורות . הראשון , 35,000מינויי העידן הישן ,אותם מינויים משפחתיים שעברו בירושה מדור לדור וזאת כי ,כבר מסוף שנות ה-50 ,מ.י היא הקבוצה הפופולרית בתבל.
הקבוצה השניה הם הדור החדש, שהמתין שנים ברשימת המתנה ועם הגדלת האצטדיון בא על מבוקשו ,ההיקף למעלה מ-15,000.לאחר חלוקה זו שוב הפך מינוי למצרך יקר מציאות ,אם בכלל. דרך אגב, המחיר למינוי הזול, באולד טרפורד עומד על  450 שטרלינג שמשמעותו 20-25 שטרלינג למשחק,במונחי אנגליה זה מחיר מציאה.
 ב-2008/9 נפל דבר,פתאום שוב ניתן להשיג מינויים לקבוצה.להסברת התופעה כמה מילים על חברה בינלאומית למכירת כרטיסים לארועי ספורט.

old traford

ספורט איבנט 365
מדובר בחברה ישראלית (!) שמושבה בטירת הכרמל שיצרה קשרים עם מועדונים בכירים ואטרקטיביים בעולם הספורט בינהם לדוגמה אינטר,מילאן בארסה,באיירן מינכן ועוד. ומי יועץ התוכן בחברה,לענייני הכדורגל האנגלי ?-מיודענו,מלר. הסתבר כי באנגליה קשה יותר לייצור מערכת קשרים כזו ,בוודאי עם קבוצות כמו צ'לסי וארסנל אבל גם  עם הרבה אחרות. אבל ,לפני כחודש נפל דבר,מ.י  מכרה לספורט איבנט שמונה מינויים!. ספורט איבנט אינו היחיד בתחום ו-מ.י מכרה גם לחברות נוספות בתחום.
הסיבות לשינוי מגוונות ונפרט שלוש .הראשונה,סוציאלית,מחזיקי מינויים נאלצו עקב מצב כלכלי לממש נכסים.השניה,חברתית,החלשות הקשר הקהילתי של אוהדים לקבוצה שהפכה ממוסחרת מדי לטעמם.
השלישית,מימוש נכסים של חלק ממינויי דור ב'. השאלה ,אם לתהליך בו הוקמה F.C יונייטד יש השפעה על השינוי ,נותרת פתוחה.
כבר אמרנו כי המינוי למ.י נחשב לזול ומקנה לך -19 משחקי בית,3 משחקי בית בליגת האלופות בשלביה המוקדמים,וזכות סרוב ראשונה ליתרת משחקי הבית בליגת האלופות. על הסיבות לכך,בהמשך.
מועדונים ומחירים
כאמור מחיריה של מ.י, הפופולרית, זולים יחסית וכרטיס במחיר נקוב של 30 שטרלינג ניתן להשגה בקופה. מחיר הכרטיסים בלונדון יקר בהרבה ,עניין של גיאוגרפיה ותיירות.
כרטיס לצ'לסי ,בסטמפורד ברידג', במחיר נקוב, מתחיל ב-45 פאונד ועולה  עד 75 פאונד.
בארסנל,אצטדיון האמירויות, הכרטיס היקר עומד על 95 פאונד (650 ש"ח),יקר אפילו לאנגלים, אבל לא לאוליגרכים ודומיהם. מינוי בארסנל וצ'לסי עולה כ-800 פאונד.

                                                    emirates  stadium                                                                                                                        
דוגמה מצויינת למתרחש בשוק מחירי הכרטיסים בלונדון היא טוטנהאם,המשחקת באצטדיון וייט הארט ליין בן ה-36,000 מקומות בלבד .עובדה זו, בצד הפופולריות של הקבוצה מעלה את מחיר הכרטיס ל-70 פאונד,  השני בטבלת היוקר. המחיר דומה לארסנל אך בפועל מדובר בשתי רמות שונות, טוטנהאם לא התקרבה למועדון ארבע הגדולות מזה 18 שנה אך במחיריה היא נוהגת כמו קבוצת פאר,ומצליחה. סיבה נוספת היא 28,000 המינויים,אם נוסיף עוד כרטיסים לקבוצה האורחת ,לא נשאר הרבה לשוק החופשי.
white hart lane


ה"פטנט" של צ'לסי-צ'לסי היא סיפור ההצלחה ,של העשור האחרון ,בכדורגל האנגלי,קבוצה שקמה מהקרשים (ותודה לאברמוביץ') ועלתה לתהילה. ב-5 שנים השיגה שתי אליפויות,גביע אנגלי וגמר אלופות שהוחמץ בשל החלקה בבעיטת 11 ואפילו התחת של אברם לא עזר.צ'לסי הפכה ממועדון שולי, לאחת מחמש הגדולות בתבל. ההצלחה מחברת עוד ועוד אוהדים והביקוש גדל ,צ'לסי מבקשת למקסם את הרווח ,בנוסף למלון והמסעדה שכבר יש לה, וממציאה פטנט. במקום שהכרטיסים יזלגו לספסרים ,הומצא כרטיס ה-v.i.p. מקצים 300 כרטיסים במחירים 180-250 פאונד הכוללים סיור והסברים במועדון וארוחת 6 מנות מפוארת במסעדה ומשם לכדורגל. יקר ,אבל אם התארגנת בזמן , עדיין יותר זול מהספסר.ניחוש,גם זה יהפוך בקרוב למצרך קשה להשגה.



stamford bridge
 פרדוקס ההשפעות
המתרחש בליגה האנגלית היה אמור להשפיע על מכירת הכרטיסים ומינויים. היה צפוי שהאוהדים ,בשם המחאה מול "הקפיטליזם המסריח" שהתלבש להם על המועדונים,יעשו מעשה וידירו רגליהם מהמגרשים. מבחינה תחרותית ,הליגה האנגלית אמורה לאבד את האפיל שלה.
נוצר, למעשה, מועדון אקסלוסיבי של "ארבע הגדולות",מנצ'סטר יונייטד,צ'לסי,ארסנל וליברפול.
   לכאורה ,לא יתכן מצב שהמועדונים האלה   יחלקו   בינהם ,בקביעות, את התארים וההשתתפות במפעלים האירופיים,יגרמו למעשה להעדר תחרותיות ולא יפגע הביקוש הכולל. הקהל ,האנגלי במיוחד,אינו מסתפק בהצגה אלא מחפש גם שויון הזדמנויות,דרמה,הפכפכות ושינוי .במצב הנוכחי, אלה נעדרים.
צ'לסי היא קבוצת העשור והפכה לאטרקציה ,גם מ.י פופולרית ובכל זאת האם האצטדיונים מלאים ?גם בקבוצות שאינן במועדון ה-4?
ב-2006 דווח כי היתה ירידה של 3.9% במכירת כרטיסי שאר הקבוצות . חלק מהקבוצות נבהלו,בלקבורן ו-וויגן הורידו מחירים במשחקים מסויימים. התופעה עדיין קיימת אבל בפועל השינוי אינו מכריע ואינו משקף עדיין את ההתרחשות שלכאורה היתה אמורה  לקרות .באוק' נוב' האוהדים כבר מבינים כי הקרב על האליפות יוכרע בין מ.י ל-צ'לסי כאשר ליברפול וארסנל יזנבו מאחור.אולי ,בנס,תתגנב קבוצה נוספת לתוך המקום הרביעי.למרות זאת ורוח הספורט האנגלית המפורסמת אין עקרונות הכלכלה החופשית תופסים ,כדורגל וכלכלה ,כאן ,לא הולכים ביחד.
למרות הכל ,אוהדים ממשיכים ללכת למשחקים, נוצר סוג של ריטואל.הכדורגל באנגליה הוא ,יותר קהילתי,הרבה יותר חברתי בתפיסתו ,האוהדים ממשיכים להגיע גם ביודעם שאלמנט התחרות נפגע , כי ה"ביחד" חשוב לא פחות.

 דוגמה מעניינת היא מנצ'סטר סיטי ,שנרכשה בידי משקיעים ערבים ועברה לאצטדיון חדש. הקבוצה כבר התדרדרה  בעבר לליגה השלישית אבל עדיין הצליחה למשוך 34,000   צופים למשחק במיין רוד. עכשיו ,באצטדיונה החדש יש 46,000 מקומות ולמרות שלא תמיד היא מצליחה למלאם ,מדובר בעליה של 20% לעומת העבר.

city of manchester stadium
נשאלת השאלה מה צופן העתיד וכמה זמן נמתין לתשובה . היתכן כי תוקם ליגה אירופית בה יתמודדו 4 הגדולות מאנגליה ביחד עם ברסה, ריאל ואחרות,בסיטואציה כזו לא יהיו כרטיסים למכירה חופשית והביקוש יהיה אינסופי.ומה עם שאר הקבוצות ?אלה ימשיכו לשחק בליגה משלהן.
ליגת האלופות היא המודל,הצלחתה מסחררת,הכסף מדבר והוא מפעפע גם למדינות אחרות ויכול להיות שההגמוניה האנגלית תשבר ותתחלק עם מועדונים נוספים .
האם העלמות השויון והתחרות יביאו לחזרה של סוציאליזם (בכדורגל כמובן) ,בעיקר אמורים הדברים לגבי הדור הצעיר שאינו מונע רק מהמסורת ושושלת הדורות ,האם אלה ידירו רגליהם מהמגרשים ויביאו לשינוי או שהכסף הגדול ,יעשה את שלו.
 וימבלדון
לא מדובר בטורניר הטניס המפורסם,אלא בקבוצה שצמחה ברובע שבדרום מערב לונדון והייתה אחת הקבוצות של לונדון ששיחקה כמה שנים טובות בפרמייר ליג. שיא הצלחתה הייה זכייתה בגביע האנגלי ב 1988. בעונת הירידה מהליגה הראשונה, בסוף שנת 2000, שיחק בקבוצה ווליד באדיר (ואף הבקיע שער יפה נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד!!).הקבוצה לא שחקה במגרש המקורי בשכונה אלא בקריסטל פאלאס המרוחק ואף על פי כן המשיך קהל האוהדים להגיע . בשלב מסויים החליט הבעלים להעבירה ל...דבלין ולבסוף עברו למילטון קיינס כ-120 ק"מ צפונית ללונדו ושינו את שמם למילטון קיינס דונס.למעשה אחרי שהעבירה את כל הגביעים והתארים, ואת ה"היסטוריה" של ווימבלדון למועצת מרטון שבלונדון, היא איבדה כל קשר לווימבלדון המקורית והפכה להיות הקבוצה של העיר מילטון קיינס. יש לה איצטדיון חדש ומודרני, אוהדים שמספרם הולך וגדל משנה לשנה ואפילו סיכוי לא רע להעפיל לליגה הראשונה באנגליה.
.  האוהדים המקוריים פעלו כדי להציל את המורשת של המועדון הוותיק והם הצליחו והוקמה FC וימבלדון במתכונת אחותה ממנצ'סטר. למעשה, הקבוצה החצי מקצוענית של היום היא קבוצה שנכסיה שייכים למועצה העירונית של מרטון, וכך גם המגרש בו היא משחקת בשכונת קינגסטון הלונדונית - מערבית לשכונה המקורית של ווימבלדון. 

יום שבת, 19 בדצמבר 2009

אוהדים ומועדונים-הרצאה של שי גולוב בקורס אוהדי כדורגל ,16 דצמ 09


מבוא
המפגש הנוכחי נשא אופי של שיחה, שנוהלה ע"י שי גולוב,יו"ר איגוד האוהדים הארצי ועסקה ביחסים שבין מועדונים לאוהדיהם תוך הבאת סיפורים על מועדונים גדולים באירופה ,במודלים שונים של בעלות , שהמכנה המשותף לכולם הוא אבולוציה של ארגון האוהדים במצבי קריסה.
כבר אקדים ואומר שעובדה אחת מזדקרת לעין וחוזרת בכל הספורים-ההזדמנות להשתלטות אוהדים על מועדון היא בקריסתו.כל אורדון בוודאי ידמיין מה היה קורה אם בתקופה מסויימת,כאשר הקבוצה עמדה בפני סכנת פרוק, היה קיים ארגון אוהדים גדול וחזק...
ניתן לאבחן שלוש תקופות של התפתחות מעמד האוהדים:
    *מהמצאת הכדורגל ועד שנות ה-60-חוג האוהדים נושא אופי של קבוצת חברים.
    *משנות ה-60 ועד שנות ה-2000-הווצרות האולטרס ,אותם קבוצות יציע העוסקות בחיי היציע,
באוירה ובצבע. בארץ החל התהליך בשנות ה-2000.
    *משנות ה- 2000 ואילך-נסיונות (והצלחות) של אוהדים להיות מעורבים בניהול מועדוני הקבוצות.


ספורטינג ליסבון
ניהול הכדורגל הפורטוגלי מושפע מאוד מהנעשה בשכנה,ספרד. בשנת 1992 נחקק בספרד חוק המאפשר לקבוצות להתארגן במתכונת חברות ב-ע"מ. החוק נחקק לאור מצב בו קבוצות רבות נקלעו לחובות כבדים שאיימו על קיומן.רוב הקבוצות עברו למתכונת זו ומיעוטן דבקו בבבעלות אוהדים, בפועל המעבר הוכח כשגוי והחובות רק תפחו,הרשויות מחקו את החובות ואישרו לקבוצות להתקיים. במצב כזה, כשקיומן של הקבוצות מובטח, לא היתה להן כל סיבה להתייחס לאוהדים כמרכיב כלכלי בקיומה של הקבוצה.
ספורטינג היא אחת משלושת הקבוצות המובילות בפורטוגל, יחד עם בנפיקה ליסבון ופורטו. הקבוצה זכתה 18 פעמים באליפות הליגה, 13 פעמים בגביע הפורטוגזי ופעם אחת בגביע אירופה למחזיקות גביע, ב-1964.בפי אוהדיה היא מכונה ספורטינג פורטוגל.לקבוצה ארגון אוהדים שהוקם בתחילת שנות ה-2000 ונקרא S.A.D.
כמו בספרד,גם ספורטינג המסחרית נקלעה למשבר כלכלי אך עדיין נותרו שרידים מהאגודה ובראש ,הועדה המפקחת, שלה סמכויות מרכזיות כמו הכנת התקציב השנתי,שינויי תקנון ועוד.
ב-2007 התאגדה קבוצה מתוך אוהדי היציע והקימה ארגון AAS ,אגודת אוהדי ספורטינג והכניסה לבחירות לועדה המפקחת ,במסגרת האסיפה הכללית ,300 מחבריה ואלה הצליחו להכניס לועדה המפקחת 3 נציגים(מתוך כ-30) שהכריזו כי פניהם לפעילות פוזיטיבית ושיתוף פעולה בתוך הועד,
בשלב ראשון לקחו על עצמם נציגי האוהדים את הנושא השיווקי.
עם הצגת התוכנית לשנה הקרבה הצליחו הנציגים להפילה פעמיים ,בהתנגדם להפרטת זכויות השידור ואקדמיית הנוער,בפעם השלישית גוייס רוב והתוכנית הועברה. הועדה החליטה להנפיק אגרות חוב, בסך 55 מיליון  יורו ,ולאוהדים  נפתחה אפשרות לרכוש במחיר נמוך ולהגביר מעורבותם.

מכלן
קבוצת כדורגל בלגית מהעיר מכלן.זכתה ארבע פעמים בתואר האליפות (1943, 1946, 1948, 1989), אך בשנים אחרות לא נחלה הצלחה רבה.רגע השיא של הקבוצה היה בשנת 1988, כאשר זכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע אחרי ניצחון במשחק הגמר על אייאקס אמסטרדם 0-1. בקבוצה שיחק באותה עונה הישראלי, אלי אוחנה, שבישל את שער הניצחון.
ב-2002 ,בשל ניהול כושל, נכנסה הקבוצה לחובות כבדים ושכר השחקנים לא שולם. האוהדים גייסו  ארבעה אנשי עסקים כקבוצת ניהול ואלה הציעו לאוהדים לתרום 1000 יורו ,כל אחד, לסיוע בהצלת הקבוצה תוך הבטחה שבמקרה של קריסה כספם יוחזר. חלק מתוכנית ההבראה היה שחרור שחקנים מה שהפך את הקבוצה לחלשה מאוד .קבוצות אחרות בליגה, שרצו לשמר את רוח התחרותיות ,העבירו למכלן שחקנים פנויים,ללא תמורה, אך הניסיון לא צלח ובגלל אי העמדת ערבויות ירדה הקבוצה לליגה השלישית.
שוב נחלצו האוהדים והתאגדו במטרה להציל את המועדון ולשמש ככלב שמירה, על ההתנהלות הפיננסית ואף גייסו כספים תוך שהם מצליחים לבצע שינוי בתקנון הקובע כי לאוהדים יהיה חלק בניהול המועדון ו-1/3 בכל מוסדותיו,שינוי נוסף היה בקביעה שחל איסור על החלפת צבע המדים המסורתי. הקבוצה חזרה לליגה הראשונה.
אלי אוחנה במכלן-לחיצה על הכותרת תפתח קישור לסרטון על אלי אוחנה במכלן.

אריס
יוון ידועה כמעצמת ספורט וזכתה להשגים רבים בענפי ספורט שונים. במציאות היוונית כסף גדול מעורב  בכדורגל , המועדון משמש במה לטייקונים ופוליטיקאים, לחלק מהקבוצות זיהוי פוליטי מובהק . המועדון על נכסיו שייך לטייקון ואלה היו עוזבים ומשאירים אחריהם חורבות .הזכיה ביורו ב-2004 לא שינתה מציאות זו .
אריס סלוניקי צברה חובות של 20 מיליון יורו(!) וירדה ליגה. האוהדים הקימו ארגון "סופר 3 " והחלו בפעילות לשיקום המועדון בשיתוף פעולה עם האגודה. בשלב ראשון גייסו כמיליון יורו ,רכשו את כל מניות המועדון והנפיקו ארבע סוגי חברות על פי המחיר:
 *50 יורו-זכות הצבעה באספה הכללית והנחות ברכישת מנוי.
 *100 יורו- גם זכות דיבור באספה הכללית.
 *500 יורו -גם הנחה כפולה במינוי וכניסה חינם למשחקי ידידות.
 *1000 יורו-מנוי זהב,מקנה זכות להבחר לועד.
למרות גיוס ההון ע"י האוהדים לא מיהרה האגודה לוותר על נכסיה וזאת בלחץ בעלי הקבוצות שחששו מתקדים ואף ניסו להניח מכשולים בדרך של חקיקה .עד עתה הועברו לידי ארגון האוהדים 33% ובהמשך יועברו עוד51% סה"כ עד 84%.


 איך מגדלים אוהדים בגרמניה 
ב-1982 במשחק, בין המבורג לברמן ,נזרקו אבנים ואוהד המבורג נהרג. הגרמנים,כמו גרמנים ,פעלו ביסודיות וחוקקו חוק בטחון בספורט והוסדרו נהלים וסמכויות.בין השאר עשתה הממשלה שימוש במחקר שהכינו עובדים סוציאליים באוניברסיטת ברמן ומסקנתו היתה שיש להתחיל לטפל בנושא האוהדים כבר מגיל הנוער. גרמנים אומרים ועושים,נפתח פרויקט אוהדים עם מנהלת ממשלתית ,הכוללת עובדים סוציאליים ,שתקציבה מחולק בין הממשלה הפדראלית ,המחוז והקבוצה המקומית .להדגיש כי לקבוצה אין מעורבות ישירה .
במסגרת זו מאוגד הנוער במעין מתנסי"ם של אוהדים המשמש גם כמרכז בילוי וגם כנקודת ריכוז לעניני האוהדים ,כמו מחסנים לאביזרים ,אמצעי צילום ושכפול,ארגון הסעות,כרטיסים ועוד.למשחק חוץ מאורגנת הסעה מפוקחת כולל כרטיסים ,הכנסה והושבה ביציע ,החזרה ואפילו פיזור לבתים.

יום שבת, 12 בדצמבר 2009

"תמורות במעמד שחקני הכדורגל בעולם"הרצאה של עו"ד ברק בקורס אוהדי כדורגל 9 דצמבר 09

אפרים ברק
אפרים ברק המרצה, ,התגלה כדרום אמריקאי ,עו"ד ,שמנמן  וחריף, חבר ב-CAS(הסבר בהמשך ) ומומחה עולמי בדיני ספורט.בתקופתו של הרציקוביץ' התמנה ליועץ המשפטי של מכבי תל אביב. עם כניסתו לתחום  גילה  כי מדובר בתחום נרחב  והחל להתמחות  .בחוצפה ישראלית הציע ברק את עצמו ל-CAS ולאחר שנה וחצי ,התקבל. מהו ה-CAS,  ראשי תיבות Court of Arbitration for Sport ובתרגום  חופשי "המוסד לבוררות בספורט" שמשמעו בית הדין הבינלאומי העליון לענייני ספורט, המהווה ערכאה עליונה למחלוקות בתחום.
עו"ד אפרים ברק
ההרצאה עסקה בעיקר בשינויים שחלו במעמד השחקן, מחובבן נטול זכויות ועד למעמדו כיום ,בעיקר באירופה וזאת על רקע ההשפעה המכרעת שיש לאיחוד האירופי על פיתוח המעמד מחוק בוסמן ועד לכמעט אנרכיה.
כדרכן של הרצאות עורכי דין ,היתה ההרצאה מסובכת ועל כן אביא קטעים נבחרים.על מנת לעשות את החומר ברור יותר ,עשיתי שימוש במובאות ממקורות נוספים בעיקר ממאמרים שכתב חיים שדמי (המרכז את הקורס) בעיתון גלובס.

תהליך שינוי מעמד השחקן-ישראל
בתחילת דרכו של הכדורגל נתפס העיסוק בספורט כתחביב,בילוי פנאי ,מערכת היחסים של השחקן במסגרת המועדון היתה ברורה,  הסטטוס הוגדר כחבר מועדון ולא  כעובד במועדון,לא היו יחסי עובד מעביד ולמעשה חלקם הארי של השחקנים עבדו בעבודות שונות,שחלקם סודרו ע"י המועדון.לא פחות חשובה היתה הזיקה הריגשית, ההצטרפות למועדון היתה יכולה להיות על בסיס לוקאלי,לפעמים בסיס פוליטי אידאולוגי ובהרבה מקרים בעקבות בן משפחה אוהד או שחקן באותה קבוצה.
למערכת יחסים זו היה גם נדבך רגולטורי של ההתאחדות לכדורגל ,כרטיס השחקן,  שהיה שייך למועדון  ,שחקן לא יכול היה לעבור בין מועדונים ללא הסכמת מועדונו. כדאי להזכיר כי בישראל לא די היה בהסכמת הקבוצה והיה צורך גם באישור המרכז(הפועל,מכבי,בית"ר).
עם התפתחות המשחק ,החלו שחקנים להיות מתוגמלים ,עפ"י הוראת ההתאחדות נחתמו חוזים בין השחקן לקבוצה ולמעשה השחקנים הפכו מחברי מועדון ,לעובדים במועדון.אלא ,שמבחינה משפטית פורמלית ,נותרו השחקנים חובבים וחברי האגודה, הבעיות החלו להתעורר בתביעות של שחקנים על רקע פציעות ,ביטוח לאומי ומיסוי.
בשנת 78 תבע שחקן הפועל ת"א, משה מורדכוביץ', את מועדונו ,בעקבות פציעה ,תביעתו נדחתה מאחר ובית המשפט קבע כי לא התמלאו התנאים להכרה ביחסי עובד-מעביד. רק ב- 1993 כשהגיעה תביעה של גד מכנס ,שחקן מכבי נתניה, קבע בג"צ "...הסיווג הסביר היחיד לכדורגלנים.. צריך להיות עובד שכיר... ".
בעיה אחרת היתה שייכותו של השחקן לאגודה ויכולתה של זו לסרב להעברתו אף אם הסתיים חוזהו,השחקן הפך לסוג של רכוש. דוגמה טובה היא ספורם של תורג'מן וזיתוני,שחקני הפועל חיפה שהסתבר ,בשנת 2001 ,עם מותו של רובי שפירא ,כי כרטיסי השחקן שלהם משועבדים לחברת דיג נורבגית.


האיחוד האירופי וחוק בוסמן
תהליכים דומים התרחשו באירופה . בעיה עיקרית היתה מעבר שחקנים בין קבוצות ,הן במישור הלאומי-בין קבוצות והן בבינלאומי -בין מדינות ,שהיה תלוי ברצון המועדונים וההתאחדות המקומית.
תהליכים שעברו על אירופה עם כינון האיחוד האירופי לא פסחו על הכדורגל והביאה לפריצת גדר משמעותית.
מספר מילים על האיחוד האירופי שהוקם בשנת 1992-(מקור ויקיפדיה):


"האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. "  האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, . תנועה חופשית זו מובטחת ע"י עיקרון "ארבע החירויות" (The four freedoms) בחוק האירופי, הכולל תנועה חופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים.. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ..."
היה זה רק עניין של זמן שעקרונות האיחוד יתחילו להשפיע על תחומי חיים שונים וספורט וכדורגל בכלל זה.כדור השלג ,שהחל להתגלגל ממקרה בוסמן ,הפך לגל ששינה את פני הכדורגל באירופה תוך השפעה על שאר העולם.

ז'אן -מרק בוסמן ,הבלגי, היה  שחקנה של לייאז',חוזהו בקבוצה הסתיים ב1990 ובחידושו הוצע לו סכום הנמוך במחצית ממה שקיבל,השחקן סרב וביקש לעבור לדנקרק הצרפתית אך העיסקה פוצצה. בוסמן פנה לבית המשפט בבלגיה בטענה שתקנון ההתחדות הבלגית עומד בסתירה לאמנה האירופית .בית המשפט חש,ככל הנראה ,כי לבעיה המונחת לפתחו משמעות כלל אירופית והעבירה לבית הדין האירופי לצדק.
ב-15 בדצמבר 1995 פסק בית הדין האירופי לצדק לטובת בוסמן, ונגד לייז', התאחדות הכדורגל הבלגית ואופ"א. בית הדין חייב את מוסדות הכדורגל ביבשת לבטל את התקנות הלא חוקיות על פי שני העקרונות הבאים: ראשית, שחקנים המסיימים חוזה יהיו רשאים לעזוב בלא פיצוי כספי. שנית, כל שחקן בעל אזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופי יוכל לשחק בכל מועדון באיחוד, בלא כל הגבלה.


בוסמן עצמו כבר איבד בינתיים חמש שנים יקרות מהקריירה שלו, ופרש לאחר ששיחק תקופה קצרה בליגה הבלגית השלישית. אולם התמורה שחולל בכדורגל האירופי רק החלה.
שיתוף פעולה בין אופ"א ל-פיפ"א מנע מהומה. המוסדות הללו הבינו כי לא ניתן למלא את החלטת בית המשפט מיידית אלא יש להערך ולהתקין תקנות מסודרות,התקנות הוסדרו ע"י אופ"א ב-1997 והתייחסו לשחקנים מסיימי חוזה ,באירופה .
האיחוד האירופי סבר כי יש להרחיב את ההסדרה גם מחוץ לאירופה ואילץ את פיפ"א להכנס ל-מו"מ עם האיחוד. ב- 2001 הוסדרה  גם יכולת השחקנים לעבור ממדינות לאירופה ונקבעו שני חלונות בשנה להעברות.
שחקן שסיים חוזה והוא מעל גיל 23 רשאי למעבר חופשי. פיפ"א הבינה כי העברת שחקנים מהווה מקור מימון לפעילות קבוצות והנפגעות העיקריות הן אלו המגדלות את השחקן ועל כן קבע כי שחקן החותם על חוזה מקצועי ראשון ,מחוץ לקבוצה בה גדל ,יזכה את קבוצתו ב-5% מכל העברה מכאן והלאה בהתבסס על גידולו בגילאים 12-21 על פי טבלה שקבעה פיפ"א (מה שמוכר לנו כדמי השבחה).
מכאן התעוררה בעיה חדשה.מירב השחקנים הובאו ממדינות זניחות יחסית כמו אפריקה ודרום אמריקה בהן הגידול זול יחסית וכך זכו הרוכשות ברכוש יקר במחיר זול.החוק שונה והתבסס על עלות חליפית של גידול שחקן במדינה הרוכשת. חוק סוציאלי לחלוטין.


"הסכם קוטנו"-מדובר בהסכם חסות שבא לתמוך במדינות, באפריקה  ומרכז אמריקה ,בתחומי התרבות והתעסוקה.ההסכם נחתם בין האיחוד האירופי לכ-40 מדינות במרכז אמריקה ואפריקה  ומאפשר, לכל אזרח ממדינות אלה, העובד ברישיון באיחוד האירופי, להנות מזכויות עובד מקומי.העקרון חל גם על כדורגל וכך כל שחקן ממדינות אלה  אינו נחשב כזר ויכול לעבור לכל קבוצה באיחוד.


 תקדים סימוטנקוב-ההחלטה על מספר הזרים בקבוצה הושארה להחלטת ההתאחדויות המקומיות. שחקן רוסי, סימוטנקוב, שיחק בספרד ומעברו לקבוצה אחרת ,בספרד, לא מומש בגלל מכסת הזרים בקבוצה הקולטת. השחקן פנה לבית הדין לזכויות האדם של האיחוד וטען כי בהתבסס על אמנה בין רוסיה לאיחוד והיותו מחזיק ברשיון עבודה אין לראותו כזר. טענתו התקבלה ושוב נוצר תקדים שמקורו אינו כלל במוסדות הכדורגל היבשתיים/עולמיים.




סוארז מאורוגוואי- בדרום אמריקה מקובל, כי עם סיום החוזה, אם מוצעת לשחקן העלאת שכר באחוז מסויים עליו להשאר במועדון. סוארז ושחקן נוסף סרבו להצעה ,נסעו לפריז וחתמו ב-פ.ס.ז'. העניין מובא בפני פיפ"א וזו מתבססת על החוקים באירופה וקובעת כי החוזה באורוגוואי אינו תופס . החלטה כזו מהווה התערבות בחיי הספורט, בדרום אמריקה ,בהתבסס על חוקי האיחוד האירופי.


מבוסמן ועד סוארז- השפעות התהליך

לכל המקרים שתוארו יש מכנים משותפים והמרכזי שבהם הוא ההשפעה המשמעותית שיש לאיחוד האירופי על הכדורגל העולמי, כאשר החלטותיו כלל אינן באות מתחום הספורט. החלטות אלה עשו מהומה בכדורגל העולמי והחלישו את מעמד פיפ"א ו-אופ"א.
הסרת הגבולות באירופה הסירה גם את הגבולות בכדורגל,ההסכמים השונים שפורטו לעיל הרחיבו את מעגל הרשאים לשחק בכל מקום באיחוד. הקבוצות העשירות אינן מוגבלות לרכוש כל כשרון במדינות האיחוד והחסות,נוצרת פגיעה בקבוצות קטנות  ונגזר עליהן להשאר בבינוניות ופחות מכך ,כמובן שגם האוהדים  נפגעים מכך.
הכדורגל ה"מדינתי" מתפוגג וזהויות הקבוצות וקשריהן לאוהדים ולקהילה נעלמים.  הגדלת הפערים מקטינה תחרותיות שהיא נשמת אפו של הספורט , מקטינה עניין וגורמת לירידת כמות אוהדים. נשאלת השאלה האם אין בכך איום על עתיד המשחק במתכונתו הנוכחית.
הגדרת השחקן כעובד היתה הפירצה ,לכשעצמה החלטה נכונה ,הבאה לדאוג לכל אותם שאינם כוכבים אלא שחקנים אפורים בקבוצות אפורות. ועדיין ,נדרשת מחשבה חדשה  באשר למעמד השחקן, שתמנע את מה שקרה ותחזיר לכדורגל את הטעם המוכר.




הפרות הסכמים
תקנות ההעברה,שהוסדרו ע"י פיפ"א ב-2001, קבעו שני חלונות העברה  בשנה ופיצויים במקרה של הפרה. בהתחשב ברקע להתקנת התקנות(ראה לעיל) ,במקרים של הפרת חוזה מצד המועדון ,נטה פיפ"א לצד השחקנים . עדיין, נשמר העקרון של  יציבות החוזה אך חוסר אחידות ביישום ופסיקות פיפ"א ו-אופ"א הכניסו את שוק ההעברות לסחרחורת שהתעצמה כשהסתבר שתקנות ,המובאות לבית המשפט של האיחוד , נהפכות על פיהן ומקשות מאוד על המועדונים הגדולים להתגונן מפני שחקנים מפירי חוזה. כשחקן מפר חוזה ,בברור ב-פיפ"א נקבע שזכותו של השחקן קודמת לקבוצה והכל עניין של פיצוי כספי ,שממומן ע"י הקבוצה הקולטת. המחלוקת מוסטת מתחום החוק והעקרונות לתחום הכספי. בהמשך מספר מקרים אופיניים.

אדריאן מוטו- בשנת 2004 "הפר את חוזהו" עם צ'לסי כשנתפס עם קוקאין בדמו ,הקבוצה ששילמה עבורו 13 מיליון ליש"ט  תבעה את השחקן בשיתוף ההתאחדות האנגלית ונקבע שעליו לשלם  פיצוי שיקבע ע"י פיפ"א שהחליט שלא להחליט והעניין והעניין הועבר ל-CAS . בראש ההרכב ישב  אפרים ברק,   וה-CAS החליט שהרומני אשם וחייב להעביר פיצויים בסך 17,173,990 לצ'לסי.
מדובר באזהרה ברורה לכדורגלנים וספורטאים ברחבי העולם לעמוד בחוזה שלהם ולא לעסוק בצריכת סמים או פשיעה חמורה. המועדונים יכולים להיות מרוצים מההחלטה שמאפשרת להם לקבל פיצויים מהשחקנים המתהוללים.
אלא שפרקליטיו של מוטו בצעו עוקף cas ופנו לבית משפט בשוויץ וערערו על ההרשעה והקנס.ואם חשבתם שמוטו הושעה ,טעות בידכם ,הוא משחק באיטליה וממתין לתוצאות הערעור.
אנדי וובסטר-שחקן הארטס הסקוטית,הפר את החוזה ונרכש ע"י וויגאן מהפרמייר ליג. הארטס תבעו את סוכנו של השחקן ו-פיפ"א קבעה פיצויים בסך650,000 ליש"ט אך התירה למעשה את ההפרה. בערעור ל-cas הוקטן הפיצוי  ל-  180,000ליש"ט,שמומנו ע"י וויגאן.
מטוזלם-שחקן שחטייאר דונייצק שהפר את החוזה ועבר לסרגוסה הספרדית. ה- cas פסק13 מיליון אירו מתוך כוונה ברורה שגובה הקנס יהפוך את הפרת החוזה ללא כדאית. עדיין ההתמודדות נותרה במישור הכספי ומתחמקת מהתמודדות עם הצד העקרוני.

מסי ,אפרים ברק,ברצלונה,נבחרת ארגנטינה -מצא את המשותף
תקנון פיפ"א קובע כי חובה על הקבוצות לשחרר שחקנים למשחקים של נבחרותיהם הלאומיות. הקבוצות מצידן ינסו להכשיל הנחיה כזו.פיפ"א  מראש את לוח המשחקים הבינלאומי, לשנה הקרובה. כל מפעל חשוב ובראש המונדיאל ושרשרת המשחקים המכינים אליו ועד משחקי ידידות.ומה לא מפורסם? תתפלאו,האולימפיאדה. למה? ל-פיפ"א פתרונים .(רמז,את האולימפיאדה מארגן הועד האולימפי).
לקראת אולימפיאדת בייג'ין פונה ארגנטינה לברצלונה ומבקשת לשחרר את כוכבה ,מסי. ברצלונה ,העומדת לפני פתיחת עונה ומוקדמות ליגת האלופות ,מסרבת לשגר את כוכבה השברירי.
העניין מובא בפני פיפ"א שמכריעה -לשגר.להזכיר כי באותו מעמד נמצאת גם וורדר ברמן עם שני ברזילאים.שתי הקבוצות פונות מיידית לCAS שממנה את עו"ד אפרים ברק לעמוד בראש ההרכב שידון בערעור. פיפ"א טענה שנהוג לשחרר שחקנים למשחקים אולימפיים אך בבדיקה שנעשתה התברר כי כבר היו מקרים כאלה ו-פיפ"א לא כפתה ומכאן שאין מנהג. ברק פסק שאין חובה לשחרר.
 בסופו של עניין,  החליט מאמן ברצלונה כי עדיף מסי מרוצה ,מסי נסע וארגנטינה זכתה במדליית הזהב.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

"מודל הכדורגל הגרמני" הרצאה של אלון זנדר בקורס אוהדי כדורגל 2 דצמ 09

מבוא ורקע
המרצה הפעם היה העתונאי אלון זנדר, בעברו עתונאי ספורט במספר עתונים והיום כותב עבור גלובס ממקום ישיבתו בגרמניה ,אוהד שאלקה 04. בהערה אישית -בעל ידע נרחב בכדורגל הגרמני ,אך לא רק ,אלא גם בהבנת הכדורגל בכלל,בהסטוריה של הספורט בספורטאי עבר יהודיים ועוד .איש אשכולות של ממש.
הבנת המודל של התנהלות הכדורגל הגרמני כרוכה באופי הגרמני המוכר לנו(גם לרע) על תכונותיו האופייניות-משמעת ,סדר,סולידריות והזדהות,השתייכות למסגרת ועוד. הקלישאה שקהל אוהדי הכדורגל הוא חתך מייצג של כלל האוכלוסיה מודגמת כאן בבירור. ה.איינרברגר ,סופר גרמני שכתב ספר "כדורגל ברשת הגלובליזציה" אמר כי מכדורגל גרמני ,כמו מהומור גרמני, אפשר להנות רק אם נולדים לתוך זה.


מקומו של הכדורגל בגרמניה
אף על פי שהכדורגל הגרמני אינו נחשב לאטרקטיבי במיוחד ואינו עומד בשורה אחת עם זה הספרדי או הבריטי,הגרמנים מטורפים לכדורגל ברמה דומה לברזיל ואנגליה.על פי מחקרים ,החשיפה לכדורגל בגרמניה עומדת על 98%(!).
הטירוף הזה מתבטא בכל תחום ,מדבקות על המכוניות,קישוטים עם סמלי הקבוצות ,חולצות ,צעיפים ועוד. הבונדסליגה היא המותג המוכר ביותר בגרמניה,400,000 איש הולכים כל שבוע לראות כדורגל וזאת בליגה הראשונה בלבד (ויש עוד שתיים כאלה ). הצפייה בטלויזיה נמוכה יחסית כי הקהל נוהר למגרשים ומביע את עצמו כאוהד. מכאן אי הצלחתם של השידורים בתשלום. 40% מהקהל הן נשים,כרטיס ילד עולה 6 יורו ,יציע שלם מוקדש למשפחות ואוירה בהתאם.הגרמני מגדיר עצמו על פי השתייכותו למועדון זה או אחר.
בגרמניה רשומים 25,000 מועדונים הכוללים 180,000 קבוצות מילדים ,נשים, חובבנים וכלה  במקצוענים.אחד מכל אחד עשר גרמנים משחק כדורגל,לשם השוואה היחס בישראל עומד על 1:258  .


ההסטוריה של הכדורגל הגרמני
בסוף המאה ה-19 הספורט הפופולרי באירופה הוא התעמלות ,במועדונים ובמסגרת קבוצתית. הכדורגל שמתחיל לחלחל,מאנגליה כמובן, מתקבל בתחילה  בסקפטיות וזלזול.(סקופ-השם כדורגל לא ניתן למשחק בשל היותו נבעט ברגל אלא בשל היותו משוחק בהליכה להבדיל ממשחק כדור המבוצע ברכיבה על סוס ). מי שמביא ומקדם את הכדורגל הם ,כמובן ,האנגלים הפזורים בערי המסחר של גרמניה. לאט לאט הכדורגל מתחיל להתפשט ומייצג חדשנות,קידמה ורב תרבותיות. מועדוני הכדורגל דמוקרטיים בתפיסתם ופתוחים לקהל הרחב. כבר בסוף המאה ה-19 נוצרות התאחדויות ושאיפה לסטנדרטיזציה כולל ויכוח האם יש לאפשר לזרים לשחק הקבוצות.
יזם יהודי(אלא מה), שייסד את עיתון הספורט הפופולרי kickers, מתחיל לארגן תחרויות בין לאומיות וב-1900 קמה ההתאחדות הגרמנית,האלופה הראשונה באה מלייפציג והגביע הראשון הוענק ב-1930.
בדומה לאנגליה,חוקי עבודה חדשים בחרושת המתפתחת מותירים לפועלים זמן חופשי ובוחרים בכדורגל ומקימים קבוצות אך ההתאחדות השמרנית אינה מאפשרת לאלה להשתלב בליגה.
 ב- 1920 בשאלקה, מקימים מהגרים פולנים קבוצת כדורגל ולנוכח התנגדות ההתאחדות משתלטים על מועדון קיים. כך הוקמו גם בוכום, בורוסיה,דורטמונד,לברקוזן. גם יהודים משחקים בקבוצות אלה ואף בנבחרת הלאומית.
שנות ה-30 עליית הנאציזם. הנאצים אינם אוהבים את הכדורגל ומטפחים את מועדוני ההתעמלות המסורתיים, הכדורגל נחלש אך שורד עד 1943 ואז נפסקת פעילותו בשל המלחמה. ב-1946 גרמניה החרבה עסוקה בשיקומה והכדורגל חוזר ,בתחילה לרחוב ובמהרה לליגות,אך אינו בולט באירופה .
1954-סנסציה ,נבחרת גרמניה האלמונית,מגיעה לגמר ומנצחת את הונגריה האגדית עם פושקש ,הידגוטי וקוצ'יש(ועוזר מאמן אלמוני בשם גיולה מאנדי שבשנת 1960 יהיה מאמן נבחרת ישראל ויצעידה להשגים ). הגרמנים המומים מהזכיה וקבלת הפנים לנבחרת מפיחה רוח חדשה. גרמניה החדשה נולדת.
ההתאוששות הכלכלית המוצלחת משפיעה על הכדורגל ,ב-1964 נוסדת הבונדסליגה וקבוצות גרמניות מתחילות להיות מוכרות באירופה.
בשנות ה-80 הכדורגל הגרמני- הפיזי,שאפתני,רוח לחימה- כבר מוכר היטב באירופה והנבחרות לומדות להתמודד איתו,חלה נסיגה ביכולת הנבחרת. בתחילת שנות ה-2000 מחלחלת ההבנה שיש להתחיל תהליך בניה חדש וביעילות גרמנית הוא מבוצע מהבסיס ,טיפוח הנוער .
המועדון -בסיס לארגון
 תפיסת המועדון מעוגנת בתרבות הגרמנית. הגרמני אוהב להיות משוייך למסגרת ואכן בגרמניה מועדונים  אין ספור למטרות שונות ומשונות חלקן מסתכמות במפגש ,שניים ,לשנה שמוקדש ברובו להשתכרות(זה הדבר השני שהגרמני אוהב) וחלקו רציניות יותר.
מועדוני הכדורגל לסוגיהם ולאורך כל ההסטוריה של הכדורגל בגרמניה התבססו על דגם המועדון /אגודה ולמעשה הוא נהוג עד היום.מדובר במוסד קהילתי התנדבותי לכאורה וכמובן ,ללא כוונת רווח.
עד סוף שנות ה-60 התנהלו המועדונים,פחות או יותר בדגם זה . אלא שעם התפתחות הקבוצות ,הכספים ומימוש אין ספור התקנות (בגרמניה,כמו בגרמניה, התקנון מפורט מאוד ויורד עד גובה הדשא ,תרתי משמע.) התברר כי גוף קהילתי אינו מסוגל לנהל מטלה כזו.
הפתרון נמצא דרך האפשרות שהאגודה (שלעולם תשאר מעל הכל ) ממנה הנהלה בשכר ותרגילים שונים כמו הפיכת קבוצת הכדורגל לחברה כלכלית. כדומה הוצג המודל שפיתחה  שאלקה 04 ואומץ ע"י ההתאחדות ועיקריו:
   #כל אחד יכול להיות חבר המועדון ,הרשמה ,דמי חבר ואתה בפנים ומהווה חלק מהאספה הכללית.   # האספה הכללית ממנה ועדת בחירות לועד המנהל .הועד הנבחר כולל 6 נבחרים,אליו מצורף נציג האוהדים (!),נציג מחלקות הספורט האחרות המועדון,ועוד  3 נציגים שהועד עצמו בוחר ,בדרך כלל נציגי הספונסרים. סה"כ 11 איש .להזכיר-עדיין מדובר באגודה וכל הנבחרים הם ללא שכר.
   # הועד ממנה הנהלה ,בשכר ,בה 5 בעלי תפקידים כמו יו"ר,מנכ"ל, גזבר ועוד. הההנהלה מעסיקה מנגנון בשכר ,בבאיירן מינכן מדובר ב-120 איש..
   #סוף השנה ,שוב מתאספת האספה הכללית , מדווחת על השנה החולפת וכל התהליך חוזר על עצמו.
העובדה המשמעותית בכל התהליך היא שלעולם ישארו בידי האגודה קריהאוהדים 51% 
 חוק 50 +1
כינויו של החוק "חוק הסולידריות" והוא נשמת אפו של מודל הכדורגל הגרמני. החוק בא להבטיח את שליטת האוהדים באגודה ,השולטת בקבוצה באמצעות הועד וההנהלה. הרעיון המסדר הוא שמירה על עקרון הסולידריות,הדאגה לכלל,והדאגה לשמר את הכדורגל ברוח הגרמנית.לדוגמה ,אף קבוצה בליגה לא נושאת שם מסחרי. תנאי לקיום קבוצה בליגה הוא עמידתה בתנאי של 50+1.
להדגיש כי אף שהקבוצות יכולות להיות חברות כלכליות הרי שבסוף התהליך הרווחים,באם היו ,חוזרים לאגודה, הספונסר או מי שקנה מניות בחברה לעולם לא יזכה למשיכת רווח כספי . הרווחים הם התרומה לקהילה והפרסום העקיף ואולי המתנה למצב שהחוק ישונה .
קיים יזם המוכן לרכוש את הקבוצה הנובר96 ואף הגיש הצעות לשינוי החוק אך אלה נדחו ע"י ההתאחדות מתוך הבנה שכל האוהדים יתנגדו לה כנוגדת את רוח הספורט.

יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

"הכדורגל-הבטים משפטיים". הרצאה של עו"ד דור ליאונד בקורס אוהדי כדורגל

מבוא
המפגש השלישי,בקורס לאוהדי כדורגל ,עסק בפן המשפטי של הכדורגל, בישראל. המרצה-עו"ד דור ליאונד ,אוהד הפועל פ"ת שייצג את האוהדים בתביעה למתן ייצוג לאוהדים בהנהלת האגודה. המפגש היה כבד וסבוך ובמסגרתו חולק חומר רב-חלקים מתקנון ההתאחדות,דו"ח הועדה  לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות הכדורגל יוני 1995 (מרתק!!!),חומרים משפטיים המתייחסים למעמד האוהד ועוד. אפרסם בנפרד רשימה ואשמח לסרוק ולשלוח למעוניינים. מאחר ולא ניתן היה לסכם את שפע המידע המסובך בחרתי להציג מספר נושאים מרחיבי דעת .

תקנון ההתאחדות -לקט(במרכאות ,ציטוטים ישירים מהתקנון)
1."ההתאחדות היא עמותה לפי חוק העמותות..."מפוקחת ע"י רשם העמותות שנחשב למחמיר יותר מרשם החברות.
2. מטרות-תקציר של התמצית:"...פיתוח,ריכוז וניהול הענף...קביעת חוקות,תקנות ,נהלים וסדרים...פיתוח קשרים בינלאומיים ..לתחרויות בינארציות ובין לאומיות...פיתוח ערכי תרבות ומוסר בקרב הקבוצות...חינוך הציבור לאתיקה ורוח ספורטיבית...
אני מבקש לא לצחוק, הנוסח המלא מצחיק עוד יותר כשחושבים מה עושה יו"ר ההתאחדות ביציע קבוצתו. ואף מילה על האוהדים .
3.הוראות ותקנונים-"...קיים איסור מוחלט של כל פעילות  שיש בה אפליה על רקע גזע,צבע עור,שפה,דת או מוצא אתני..." .חברי לה פמיליה יודעים את זה ?,וברוכיאן ?
3.הגדרת קבוצה היכולה להיות חברת ההתאחדות-"...קבוצות בוגרים הרשומות בהתאחדות...כתאגיד ספורט עצמאי,שלא למטרות רווח...הנימנית על הליגה על/לאומית/ארצית..."
4.סמכויות השיפוט-בהתאחדות אין הפרדת סמכויות-המחוקקת,השופטת והמבצעת בכפיפה אחת.
"..כל הקבוצות חייבות לקבל את הכרעת המוסדות המינהליים והשיפוטיים של ההתאחדות..כפוסק אחרון...פסק דין של בית הדין העליון של ההתאחדות הוא החלטי וסופי...לא תזדקק קבוצה לכל הכרעה שיפוטית אחרת ..."
ברור שהכל סגור בפני האוהדים.
5.סדר וניקיון-"...כל הקבוצות חייבות לקיים הנהלת  חשבונות מסודרת...ספר פרטיכלים מסודר של ההחלטות...לדאוג שבין חברי ההנהלה לא יכללו בעלי עבר פלילי שיש עימו קלון...לא יהיו מעורבים בקבוצת כדורגל מקצוענית אחרת..." ומה עם גאיידמק שתרם לסכנין בהיותו בעל בית"ר?
6.איחוד קבוצות-הבהרה חד משמעית ,מידע לא רלוונטי בעליל!!!  תנאים לאיחוד: "...פועלות בשטחה המוניציפלי של אותה רשות מקומית/אזורית..." גם תקנון ההתאחדות הבין את הקשר בין כדורגל לקהילה.
7.נציג ציבור-הפתעה! "בהנהלת קבוצה הנימנית על ליגה מקצוענית והמתנהלת למטרות רווח(??) יכהן כנציג ציבור..." לא לשמוח  ולרוץ לחפש מועמד מהיציע ,יש המשך, "...נציג הציבור יבחר ע"י הקבוצה מתוך רשימה שמית של מועמדים אשר תקבע ע"י נשיאות בית הדין העליון של ההתאחדות ..."
שלא נתבלבל,בסיס הכח של ההתאחדות בנוי מהקבוצות. נראה לכם שיש מצב שיסתנן נציג שלא לרוחן של הקבוצות.
הנציג אחראי ,בין השאר "...לשמש כמתריע..אם ענייני הקבוצה מתנהלים כחוק על פי נוהל עיסקי תקין וטוהר מידות...". אם מצא הנציג עבירה עליו להודיע ל-יו"ר האגודה וליועץ המשפטי של ההתאחדות.
לעניין זה קראו את הפסקה העוסקת ב-דו"ח הועדה,בעיקר בסופה.


הועדה לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות כדורגל.

בינואר 1995 החליטה מזכירות ההתאחדות  על מינוי ועדה לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות כדורגל.
בראש הועדה עמד עו"ד משה אביבי וחבריה עו"ד צבי יפה,עו"ד ברוך פליקר,מר ראובן אבלגון,מר יעקב אראל (מנכ"ל ההתאחדות).
מועד מינוי הועדה אינו מיקרי. ב-1995 נפל דבר בכדורגל הישראלי , יעקב שחר (הרמתגני....) רכש את מכבי חיפה. להלן קטעים מ-דו"ח הועדה ,שלמעשה קבעה לאן פני הכדורגל הישראלי בתנועתו מחובבנות מלאה למקצוענות (ראה מאמרו של פרופ' בן פורת בבלוג זה).
#החלופות -"...שתי השקפות עולם, האחת המעמידה את הקהילה כגורם המרכזי בפעילות ובמעורבות בניהול קבוצת כדורגל והשניה המעמידה במרכז את הגורם העיסקי ואת משאביו הכספיים...".
#ערכיות- "...האם פעילות כדורגל היא פעילות עיסקית/רווחית או שהינה פעילות חברתית/קהילתית. ומכאן, האם  רווחים המופקים מפעילות בספורט צריכים להיות ממוחזרים למטרות הספורט או שרווחים כאלה ..מיועדים לגורם העיסקי..."
הועדה היתה ערה לכך שהמלצותיה ישפיעו על עתידו של ענף הכדורגל . למרות שהועדה לא ציינה זאת הרי שלהחלטה על אימוץ המודל הקהילתי משמעות נכבדה שהרי הביטוי הראשון של הקהילה הם חבריה ,קרי, האוהדים.
# המודלים-
   "... *עמותה על בסיס קהילתי-שימור המצב הקיים.
         *עמותה המעבירה לגורם עסקי זכויות ניהול בלבד לתקופה מוגבלת ובתנאים מוסכמים.
          *שותפות בין עמותה לגורם עסקי בבעלות ובקניין .
           *העברת בעלות-העברת הקניין באופן מלא ומוחלט מהעמותה לגורם עסקי..."
#תרחישים-
הועדה בחנה תרחישים שונים של המודלים ה-נ"ל תוך ציון תהליך שסופו עשוי להיות "...מצב בו יפרוש הגורם העסקי מהקבוצה ויעביר את כל זכויותיו למן דהוא או יגרום לפרוקה,כל זאת כאשר הקהילה עומדת מנגד חסרת אונים ...".
אמרתם שמיר והפועל פ"ת ? מכבי נתניה ויאמר? בית"ר י-ם וגאיידמק?
#רקע הסטורי-מחובבנות למקצוענות.
"...ענף הכדורגל הוקם על בסיס וולונטרי..ע"י עמותות כאשר הקהילה עומדת במרכז. הגופים ייצגו זרמים אידאולוגיים או קהילה מקומית..העיסוק בכדורגל היה חובבני..חלק מתרבות הפנאי...
החל משנות השבעים חלה התפתחות לכוון כדורגל מקצועני..תשלומים לשחקנים..ההתאחדות מקימה מנגנוני פיקוח..קבוצת הכדורגל מקצוענית..עסק לכל דבר..מחייב תשלומי שכר. יש צורך במציאת מקורות הכנסה מעבר לאלה המסורתיים(טוטו,שידורים ,אימוץ,כרטיסים וכדומה ).
#אירופה-שלושה מודלים עיקריים לניהול מועדונים מקצועניים:
  *הקהילתי-המועדון שייך לקהילה ,מבוסס על חברים המשלמים מס ובעלי זכות הצבעה .בוחרים הנהלה כל 3 שנים. המועדון מלכ"ר אך יכול  לשלב גורם עסקי כמאמץ. בעלי הון ואישי ציבור תופסים מקום מרכזי בהנהלה מנימוקי תרומה לקהילה ובצידה חשיפה מקדמת אינטרסים.המודל נהוג במערב אירופה,גרמניה ,שוויץ ,אוסטריה וכל הסקנדינביות.
 *פרטי/חברה-נהוג בבריטניה בלבד.מועדון שייך לגורמים עסקיים במסגרת חברה בע"מ למטרות רווח. בעלי המניות בוחרים את ההנהלה. בהרבה מקרים המועדונים הם גם בעלי האיצטדיונים המהווים נכס חשוב בהון החברה.
 *המודל המשולב- נהוג בצרפת. בעלות משותפת של הקהילה וגורם עסקי בשיתוף הרשות המקומית או בלעדיה. בכל מקרה המועדון הוא מלכ"ר והעמותה היא בעלת הזכות להרשם בהתאחדות. החלק העסקי יכול להיות מועבר לצד ג'.
#מסקנות-הועדה ,למעט נציג אחד ,נטתה באופן ברור לצד הקהילתי. ממסקנותיה:
  *"...המודל הרצוי הינו המודל שעל פיו רשאית העמותה להעביר לגורם עסקי זכויות הניהול בלבד ולא בעלות או קניין...".
  *יש להעדיף את האינטרס של הקהילה..אשר למענה מופעלת המערכת הספורטיבית וממנה היא יונקת את קיומה...פעילות הספורט חייבת להשען על הקהילה ולפעול למענה..."
  * "...יש מקום לגורמים עסקיים בענף הכדורגל בדרך של גופי ניהול ומעורבותם הכספית והניהולית מבורכת..קבוצת הכדורגל אינה באה בידיים ריקות,השתתפותה בליגה מקנה לה זכויות כספיות לא מעטות ,לרבות שמה המהווה מותג בעל ערך כספי...אימוץ מודל הניהול לא יהווה מכשול בפני גורמים עסקיים מלהיות מעורבים בקבוצות הכדורגל..."
  *סיכומים-
      *העברת הבעלות בעמותה לידי הגורם העסקי תוך מתן שליטה מלאה על מלוא זכויותיה וקניינה,לרבות הזכות להיות חברה בהתאחדות, עלולה לנתק את הקשר שבין הקהילה לבין הקבוצה..."
      *הועדה סברה כי את המלצותיה יש לעגן על בסיס העקרונות:
               *הסכם התקשרות בין עמותה לגורם עסקי יתייחס להעברת זכויות ניהול.
               *הגוף המנהל יהיה מוסד ללא כוונות רווח.
               *החברות בהתאחדות תהא של העמותה.


##המלצות- במסמך שקבלנו נשמטו ההמלצות וכן מה עשתה והחליטה ההתאחדות והאם נעשו שינויים מאז ועד היום.  מסעיף "סוף דבר" בסוף ה-דו"ח, שדווקא כן נמצא,   אפשר להבין מה הכיוון :


"...הועדה מקווה כי המלצותיה יתרמו לחיזוקו וביסוסו של ענף הכדורגל ויפתחו את הדלת בפני גורמים עסקיים ע"מ שאלה יתרמו את חלקם ברמה הניהולית ובמשאבים הכספיים,מבלי שיאבדו הזהות והצביון הקהילתי של מועדון הכדורגל שכה חשובים לספורט...".


על בסיס העקרונות ה-נ"ל אימצה ההתאחדות את המלצות הועדה והתקינה את תקנון  "העברת זכויות ניהול של קבוצות כדורגל  " ועיקריו כי רק גוף שלא למטרות רווח,רשאי לנהל קבוצה,לא נקבעה חובת מינוי נציג ציבור.
ועדת שנת 2000
הלחץ מצד מועדוני הכדורגל על ההתאחדות גבר ובשנת 2000 מונתה ועדה נוספת לבחינת הדרישה להעביר את זכויות הניהול והבעלות לגופים עסקיים. באפריל 2000 המליצה הועדה לאפשר,בנוסף להעברת זכויות ניהול לגוף המתנהל ללא כוונות רווח,גם העברת הבעלות בקבוצה לתאגיד עסקי הפועל למטרות רווח.
מאחר ומהלך כזה היה גורר חלוקת רווחים,הנפקה בבורסה ועוד, הומלץ למנות בדירקטוריון הקבוצה גם נציג ציבור. לתשומת לב לא מדובר בקשר לקהילה /אוהדים אלא במינהל תקין.
 שוב, קבלה ההתאחדות את ההמלצות והתקינה ,בזריזות (החברים לחצו...),את תקנון העברת זכויות בקבוצות הכדורגל ואפילו טרחה להכין רשימת אנשי ציבור.
ההתאחדות לא צפתה את תגובות המוסדות הנוגעים,מבקר המדינה,מס הכנסה ומשרד הספורט התנגדו,כל אחד וסיבותיו.
ההתנגדות האופרטיבית היחידה באה מצד רשם העמותות (כבר ציינתי לעיל ,בפרק הראשון על תקנון ההתאחדות שרשם החברות נחשב למחמיר) ששלל את עצם העברת הזכויות מהעמותה לתאגיד אחר וניהול האגודות ע"י גורמים עסקיים הפועלים למטרות רווח.הרשם לא איפשר להתאחדות להפעיל את התקנון עד שנוסחו יתואם איתו. בכך גם הושהה הליך מינוי נציג ציבור .
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין לי מידע ,עדיין ,מה נסגר ואיך .לפחות עד סוף 2006 לא חל כל שינוי.





יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

"ממשחק לסחורה"- הרצאה של פרופסור א. בן פורת ב"קורס לאוהדי כדורגל נוב 09


המודל להתנהלות הכדורגל היא אנגליה והעולם מחקה אותה. הכדורגל אינו מתפתח מעצמו אלא נבנה מסביבתו ,גורמים כלכליים,פוליטיים וחברתיים מעצבים אותו.
ניתן להבחין בארבעה שלבים עיקריים בהתפתחות הכדורגל:
א.הכדורגל קהילתי,נולד בקהילה,משוחק בקהילה ,הניהול קהילתי.
ב.מעבר למקצוענות למחצה-בעיקר תגמול מסויים לשחקנים.הניהול עדיין קהילתי.
ג.תאגיד עסקי מקצועני-ניהול מקצועי,שכר גלוי לשחקנים אבל עדיין נשמר קשר מסויים עם הקהילה.
ד.היפר התמסחרות- רכישת קבוצות ע"י גורמים חיצוניים כעסק לכל דבר ועניין ודחיקה של ההקשר הקהילתי
.
אנגליה
הסביבה בה צמח הכדורגל ,באנגליה, היה ה-public school שבשונה משמו היה בית ספר פרטי ,פנימיה,לבנים להורים שיכלו לשלם. אפשר להניח שיש קשר לרוגבי. כל מקום שיחק בסגנונו,על פי חוקיו,מספר המשחקים ,גודל המגרש ,כל אלה היו שונים ממקום למקום.
על אף הבורגניות של המשחקים היה המשחק אלים ונועד לפרוק לחצים של הנוער בגיל ההתבגרות .לא ניתן עדיין להגדירו כעממי מאחר ולא חרג מגבולות בתי הספר. למעמד הפועלים שעבד שבוע מלא לא היה זמן לעסוק בספורט.
על מנת לפתח את המוצר היה צורך ביצירת סטנדרטיזציה.


 ב-1848 מתכנסים בקיימברידג' נציגי בתי הספר בניסיון ליצור כללי משחק. חלק מכללים אלה קיימים עד היום (כמו מספר השחקנים).
אנגליה עוברת מהפכה קפיטליסטית ,תיעוש עצום ושינויים מבניים בחברה. בין השינויים ,זמן פנוי לפועלים מה שאפשר להם לאמץ את המשחק החדש שהיה פשוט בדרישותיו. מתחילות להתארגן קבוצות במסגרת הקהילה-כנסיות,שכונות ,מפעלים וכדומה. המרכז עדיין נשאר בבתי הספר אבל המשחק גלש גם לפריפריה ולשכונות. הקבוצה השתייכה לקהילה והקהילות שיחקו בינהן . האריסטוקרטיה הבריטית התנגדה למגמה העממית אך ללא הואיל. במחצית המאה ה-19 היו בעיר מסויימת 120 מועדונים.
בראשיתו,כאמור שוחק המשחק ע"י בתי הספר ומעמד הביניים ומעלה שגורם הזמן לא דרש תמורה . כשהפועלים נכנסים למשחק ומקדישים מזמנם המועט ומאמצעיהם נוצרת מודעות לחליפיות הזמן בכסף ויתכן שאף התחרותיות סייעה לכך.המועדונים מתחילים לתגמל את השחקנים, גם אם לא באופן רשמי וממוסד .עדיין הניהול נתון בידי אנשים מהקהילה –אנשי ציבור,סוחרים ואחרים. יזמים עסקיים שמו לב לפוטנציאל העיסקי של המשחק כמושך קהל, גידרו מגרשים והחלו לגבות דמי כניסה כאשר העסק התברר בעיסקי,לפחות בחלקו ,נוצרה סחירות של המוצר,קבוצת הכדורגל ושחקניה.

כך לדוגמה ,סלטיק הוקמה ע"י הכנסיה ונרכשה ע"י יזמים מסחריים (הזיקה הדתית נותרה עד היום).
ניתן לקבוע כי הקפיטליזם הוא שגרם לפריחה ולפיתוח של הכדורגל.
ריבוי המועדונים והתפשטות המשחק חייבה ארגון גג מסויים וסטנדרטיזציה מחייבת שבלעדיה לא ניתן לשווק את המוצר. ב-1863 מקימים מספר מועדונים מעין התאחדות שממסדת את כללי המשחק. עדיין הקבוצות משחקות בסביבה גיאוגרפית מצומצמת בגלל חוסר תחבורה.
כניסת הרכבת מהווה מהפכה בכך שאיפשרה תחרות במרחב גיאוגרפי גדול וגם ניידות האוהדים. כאן נוצר בסיס לליגה.
ההתאחדות נותרה בידי מעמדות גבוהים שרצו לקדש ערכים אנגליים כמו חובבנות ,פייר פלי וכדומה. בעלי הקבוצות רצו מקצוענות ובלחצם נכנעה ההתאחדות והוקמה ליגה מקצוענית שכללה מבנה ליגה ותוכנית משחקים ובצד אלה שיטת ארגון למועדונים עם יו"ר והנהלות כולל ניהול כספים. אלה מביאים למערכת חקיקה של חברה עיסקית וישות משפטית.
ההתאחדות,מרצון לשמור עדיין על צביון עממי, מנסה לרסן את הקבוצות כמו למשל הגבלת משיכת דיווידנד מתחת ל-3.5% . בעלי הקבוצות ,שעדיין רואים בקבוצה כשירות לקהילה,מסכימים. נוצרו גם חוקי העברה שלמעשה מקשים מאוד על ניידות שחקנים ,גם זה מהרצון לרסן את ההיבט הכלכלי והבלטת הספורטיבי והקהילתי.
משכורות השחקנים (לפחות רישמית) נותרו נמוכות והושוו לשכר פועל מקצועי. שחקנים נסעו למדינות שלא היו חברות פיפ"א ע"מ להרויח יותר (דרא"פ לדוגמא). העדר תקשורת רחבה מונעת הרחבת הפופולריזציה של המשחק.
הסכר נפרץ ב-1960 כאשר שחקן מגיש תביעה על הגבלת השכר כמנוגד לחופש העיסוק וזוכה . ההתאחדות מצמצמת מגבלות ,גם איסור ההעברות מוסר בדרך דומה ונוצר שוק עם כללי היצע וביקוש ,עדיין מוגבל לשחקנים אנגליים בלבד.רף הדיווידנד מורם במקצת אך נותרה עדיין ,בחלקה ,התפיסה החובבנית .כך לדוגמה ,עדיין אסור ל-יו"ר למשוך שכר
.


שנות ה-80 ,תקופת תאצ'ר הדוגלת בשווקים פתוחים והרס איגודים מקצועיים מהווה נקודת מפנה גם במבנה הכדורגל.מופיעים דירקטורים בעלי אוריינטציה כלכלית מובהקת ובונים מערכת חדשה .1983 טוטנהם נכנסת לבורסה ונדרשת לשקיפות מלאה. ההתאחדות נכנעת לכוחות השוק .הניהול הופך למקצועני לחלוטין ועקומת שכר השחקנים עולה בתלילות.,סכומי ההעברות תופחים. המועדונים הופכים לתאגיד כלכלי וחברות ב-ע"מ,חוקי ההעברות מוגמשים,מוגדלת כמות הזרים והאוהדים מורחקים להיות צופים בלבד או צרכנים. האוהד המסורתי נאמן לקבוצה וישאר. הצופה הצרכן בא בדרישות כמו תנאים ,השגים ועוד . פלח שוק זה אפשר להגדיל ולהביא רווח נוסף. זהו העידן העסקי מקצועני.

בשנים האחרונות בולטת תופעת ההיפר התמסחרות שמניעיה זרים ולעיתים לא מובנים ומנותקים לגמרי מהאוהדים,הקהילה והסביבה . מה לאברמוביץ ולצ'לסי ,גלייזר האמריקאי ומנצ'סטר יונייטד,הסעודים ומנצ'סטר סיטי ועוד .הקבוצה היא ביזנס והנכס הוא השחקנים אם ברצון הבעלים לממש הון ימכור את השחקנים וגם את הקבוצה ,אין שיקול אחר. ראה גם גאיידמק ובית"ר ירושלים.


גאיידמק,אברמוביץ', גלייזר
לכאורה מה רע בכך ? יש כאן פגיעה בעקרון ספורטיבי של אי וודאות תחרותית ויצירת מונופול על זכיה לקבוצה מצומצמת . איזה עניין ישאר לשאר הליגה שאינה במועדון הסגור כך בליגה באנגליה, בספרד,באיטליה . בליגת האלופות והמגמה שקבוצות ישחקו במפעלים ללא קשר להשגיהן. ראה יורוליג בכדורסל והתנהגות מכבי ת"א כדורסל ששנים ייבשה את הליגה.
ישראל

ההתאחדות הישראלית הוקמה כבר ב-1928 . הקבוצות הראשונות התבססו על הישובים הותיקים והמבוססים ת"א, פ"ת , רחובות ועוד ,אבל עד מהרה התפשט המשחק בכל מקום ואם כדורגל הוא סוג של תרבות הרי הכדורגל היה התרבות שהתפשטה הכי מהר.
מאפיין עיקרי ביישוב של 1948 היה הפוליטיזציה שניהלה את חיי הישוב, גם הספורט בכלל זה. ארגון הפועל הוקם כבר ב-1920 ,לכאורה ללא הקשר פוליטי אך בפועל הציר –הפועל,הסתדרות ,מפא"י,ממשלה היה ברור . הארגון טרח להקים מועדוני ספורט כחלק מתפיסת הפצת תרבות ובצד זה פוליטיזציה מוסווית. מכבי שהוקמה כבר ב-חו"ל היתה אף היא ביסודה א-פוליטית והיתה למעשה מקימת הספורט בארץ. בית"ר, שזיהויה הפוליטי היה ברור יותר, הוקמה ב-1926.

באירופה היה הספורט מכשיר לגיוס המונים והון פוליטי. עולי אירופה ייבאו תפיסה זו גם לניהול הספורט שהיה פוליטי לחלוטין ונוהל ע"י המרכזים בזיקה פוליטית ברורה כולל הזדהות פוליטית של האוהדים. ההתאחדות ואפילו הנבחרת התנהלו על בסיס הכח של המרכזים (שיטת הפיפטי-פיפטי)
.
1950 עדיין התנהל הכדורגל בדגם הקהילתי-יו"ר ללא שכר ושחקנים ב"חינם". גם פתרונות יובאו מאירופה כמו תגמול לספורטאי ע"י סידור עבודה במפעל המזוהה עם התנועה .הבסיס הפוליטי היה משמעותי ואוהדים באו מתוך הזדהות פוליטית.
גורם משמעותי בפיתוח המשחק היה צה"ל .היו תחרויות בין יחידות ושיאן בגביע ה-רמטכ"ל שהיה כה יוקרתי עד ששחקנים גוייסו למילואים על חשבון הליגה. הצבא היה גם קונצנזוס שתחת כנפיו קל יותר להגיע להסכמות וכמובן היה כח ארגוני. עוד לפני תום מלחמת העצמאות הוחלט על שיגור נבחרת ישראל ל-ארה"ב ,מסיבות תדמית .האחריות הוטלה על צה"ל שהקים בסיס אימונים ודאג לכל .גם המשחק ההסטורי מול בריה"מ ב-1956 שנשא אופי פוליטי ברור היה באחריות צה"ל. עד מהרה נותק הקשר צה"ל- כדורגל.


ב-1960 מונה גיולה מאנדי ההונגרי למאמן הנבחרת וזה העלה דרישה לפיצוי השחקנים על הזמן שמושקע בנבחרת ,דרישתו התקבלה ועד מהרה הועתקה לקבוצות (זה קרה במקביל לאנגליה וכנראה בהשפעה ).הדיון על מקצוענות נפתח ,חלקו נפתר בשיטת הקומבינה הישראלית –מניה בדן או אגד ,עבודה במוסד המזוהה עם המפלגה ועוד וחלק פשוט מתחת לשולחן. שחקנים נוסעים לשחק ב-חו"ל, רמת החיים עולה ונוצר לחץ. 1989 מגיעים זרים לשחק בארץ, העסקנים הפוליטיים נדחקים מניהול הקבוצות,כח המרכזים נחלש,ונכנסת שכבה של מנהלים לא פוליטיים. רק ההתאחדות המשיכה להתנהל על בסיס המרכזים.
קו פרשת המים ,שנת 1992 יעקב שחר ומכבי חיפה ואחר כך רובי שפירא ובהמשך גם לוני הרציקוביץ,גידמאק,יאמר,מכבי ת"א ובעליה ועוד. ישראל בשלב העיסקי מקצועני, התמסחרות מלאה.



יום שלישי, 21 באפריל 2009

נבחרת הפועל נגד נבחרת מכבי-יום העצמאות 1960



לרגל יום העצמאות 1960 נערך משחק בין נבחרת הפועל ישראל לנבחרת מכבי ישראל תחת הכותרת "תחרות כדורגל ארצית".





העלון המקורי(!) של המשחק



כמה פרטים הסטורים ופיקנטיים בעלון קטן אחד:
המשחק נערך ביום העצמאות עצמו .המגרש היה מלא-כדורגל יותר חשוב ממנגל.
• המשחק נערך במגרש (לא אצטדיון ...) באסה ביפו. הוא אביו מולידו של אצטדיון בלומפילד הידוע. כל דמיון ,מלבד המיקום, בין באסה (ביצה בערבית) לבלומפילד, של היום, מקרי בלבד.בלומפילד הוקם ב-1962.
• הכוכבים-שחקני הנבחרות (חלקם לפחות) הם אלה שניצחו את נבחרת יוגוסלביה ביוגוסלביה, הישג שווה ערך היום לניצחון על גרמניה בברלין. אבל הם היו, לא תאמינו, גם הזוכים באליפות אסיה המערבית! למען האמת דובר אז בטורניר קדם לגביע אסיה. ואכן - זכינו בראשות הבית בו השתתפו גם פָרַס, פקיסטן והודו. בבית הגמר הגענו למקום השני אחרי דרום קוריאה.
• ומי נציגינו בנבחרת הפועל-מורדכוביץ' וצביקה שטלצר (שנצפה עדיין ביציע המכתש).וגם חודורוב ובנבנישתי שבעוד שלוש שנים מהמשחק יהיו שותפים מרכזיים בהישג הגדול ביותר בתולדות הקבוצה,אליפות 63/4 .

ועוד מהמחברת הפרטית, קטעים מתיאור המשחק כפי שכתבתי אז (לא נגענו):

"המשחק הסתיים בתוצאה 3:1 לפועל..",(נו,אלא מה) ,"את השערים לפועל לכדו: קוויאטק בדקה ה-5... בדקה ה-13כדרר סטלמך על פני רזניק והכניע את השוער ג.כהן.. בדקה ה-65 מרים נהרי כדור וסטלמך מגלגל לרשת... "
ומה עשו "כוחותינו" :
".. דקות אחר כך מחמיץ ראובן כהן(שנכנס כנראה כמחליף) מצב דומה בנגחו החוצה
..", בדקות האחרונות בועט שטלצר, רזניק עוצר בידו ואת מכת ה-11 מחמיץ קאופמן...".






סטלמך מבקיע את השער השלישי




זכרון אישי שלי ממגרש באסה. הטריבונות היו קונסטרוקציה מתכת והמושבים לוחות עץ ארוכים שהונחו על אותה קונסטרוקציה וכך נוצר מתחת לטריבונה חלל גדול. פיצוח הגרעינים היה מותר ואף חובה (ולא בשקית ניילון עבשה אלא בנייר עיתון מגולגל לקונוס מה ששיפר את הטעם) .חיבור שני מרכיבים אלה הביא ליצירת הר של קליפות גרעינים מתחת ליציע . הסיוט שלי היה הפחד שאמעד ואטבע בים הקליפות..




יום ראשון, 12 באפריל 2009

יגוסלביה-ישראל (משחק הגומלין)

יוגוסלביה-ישראל (משחק הגומלין)

10 אפריל 1960-אצטדיון פרטיזן,בלגרד
לאחר משחק התיקו מול יגוסלביה באו שני משחקים נגד יוון-אותם סיקרתי בבלוג זה. מיוון המריאה הנבחרת ישירות לבלגרד.
למרות התיקו ב-ר"ג היו היגוסלבים בטוחים בעצמם "...חבר המרכיבים של הנבחרת היוגוסלאוית אופטימי מאוד לקראת המשחק.הם בטוחים בנצחון נבחרתם בתוצאה 3:1 או 3:0 ...ברחוב היוגוסלאוי מתנבאים 95 אחוזים מן הנשאלים לנצחון נבחרתם..."



גם המאמן הישראלי, גיולה מאנדי, הנמיך את רף הציפיות ושלח את הבחורים לסרט ומסר לעתון: "...מקווה לתוצאה מכובדת אך אינו מאמין בנצחון..."



היה זה משחקה החמישי של הנבחרת נגד יגוסלביה מאז 1948, בארבעה מהם הפסדנו, תיקו אחד. נזכיר כי הנבחרת עימה עמדנו לשחק היתה למעשה הנבחרת האולימפית שלא כללה את הסגל שהשתתף שנתיים קודם לכן בגביע העולם בשטוקהולם.

אצטדיון "פרטיזן" בבלגרד 40-50 אלף צופים (תלוי איזה עיתון קראתם),מזג אויר קריר. הרכב הנבחרת:
שריקת הפתיחה .לא חולפות להן 62 שניות, מנצ'ל/גלזר (תלוי בעיתון) שולח כדור לרחבה, המגן דורוקוביץ' עושה "חור" ענק ו..."רפי לוי חש לקלוט את הכדור ובסיבוב מ-15 מטר שולח "פגז" לפינה השמאלית, השוער היוגוסלבי הנפלא זינק, אולם הכדור היה מהיר ממנו וכבר 62 שניות לאחר הפתיחה נח ברשת היוגוסלבית, האצטדיון דמם...".

בדקה ה-13 המפציץ,קוסטיץ', נוגח למשקוף שערו של חודורוב. בדקה ה-21 חודורוב בזינוק התאבדות לרגלי חלוץ יגוסלבי מונע (בינתיים) שיוויון. הקהל היוגוסלבי בלחץ ושורק שריקות בוז לנבחרתו אבל היתרון המפתיע נשמר עד הדקה ה-31 כאשר שיתוף פעולה בין שני כוכבי יוגוסלביה, קוסטיץ' ומואיץ', משאיר את האחרון לבד מול חודורוב ו-1:1.
שער השיוויון בדקה ה-40 שוב הזדמנות למואיץ' "...מתקרב לבדו לעבר השער הישראלי ושולח "פגז" העושה דרכו לרשת אולם חודורוב נראה כשכל גופו מתוח כמיתר. כן, הוא עצר. נושמים לרווחה..."
מחצית. "...ביציע הישראלי הקטן אתה רואה רק פנים חיוורות וחש בנשימה קצובה מהירה,נמנעים מלשוחח בקול רם,השאלה המנקרת: האם תספקנה עשר דקות להחליף כוח? האם לא יפלו הבחורים מרגליהם?..."

יורדים למחצית

מחצית שניה. "...המשחק נתחדש ושוב נלחמים כאריות... כאן נתגלה עורף הנבחרת בכל גדולתו ...". מעל כולם, כמו בכל הקמפיין ,חודורוב. "...כחומה שאין להכריעה...הגיל אינו שולט עליו (ב-סה"כ היה בן 33)... הוא מזנק שוב ושוב אל כדורים אבודים-ותופס..."
ואז מגיעה הדקה ה-73. הכדור בידי חודורוב שהיה ידוע בבעיטות חזקות (זוכרים את הגול מול הפועל טבריה?) בעיטה גבוהה יורדת ל-16 היוגוסלבי ,הבלם מילדינוביץ מחטיא נגיחה ורפי לוי "...בבעיטה אדירה יורה את הכדור מעל לגופו של השוער היוגוסלבי הנדהם –ישר לרשת..." 2:1 !!!! סנסציוני.


לאחר הבקעת השער "...הבחורים הישראלים שלנו "נהרגים" על כל כדור ... חודורוב הוא ממש פאנטאסטי.... גבורה של 11 בעלי כוח- רצון כביר ,בלתי אנושי... השער הישראלי נעול על בריח...". בתרגום לעברית של היום - בונקר.
סדרת ארועים-דקה 78, טאקץ' היוגוסלבי לבד מול חודורוב בועט למשקוף. דקה 80 קוסטיץ' מפציץ חודורוב הודף לרגלי מואיץ',עוד הדיפה וקרן, בעיטה מסובבת לפינה הרחוקה חודורוב מזנק מרחיק ונתקע בקורה. לא היתה זו הפעם הראשונה, ארועים דומים היו גם במשחקים מול רוסיה (1956) וווילס. כאז, גם עתה חודורוב מתאושש.
רפי לוי עוד מספיק לבעוט מ-16 מטר, שושקיץ' מזנק וקולט. דקת הסיום שוב קוסטיץ' בועט ושער ליוגוסלביה שנפסל בשריקה מוקדמת לנבדל. "... עברה גם הדקה ה-46 והשריקה הגואלת טרם באה האם זייפלד (השופט) השתגע?! מה קרה כאן?הישראלים ביציע מליטים עיניהם ,עוד עצירה של חודורוב הענק ושריקת הסיום מבשרת את גדול הנצחונות בתולדות הכדורגל הישראלי... טורים ארוכים של יוגוסלבים קודרים יוצאים לרחובות. בדומיה הם הולכים. אבלים..."
פינת המצטיינים- "...הנצחון הישראלי הושג תודות להכנה טקטית מעולה של הנבחרת ע"י מאמנה המחונן גיולה מאנדי ..." בין השחקנים צוינו בנבנישתי,טיש, אמר ורפי לוי אבל מעל כולם חודורוב "...שוער האלמוות הישראלי בכל גדולתו...".
ופינת התגובות-המאמן היוגוסלבי, צ'יריץ':"... הנבחרת עלתה על המגרש במידה מופרזת של בטחון עצמי וזה שהיה בעוכריה..."

המאמן הישראלי מאנדי:"...זה היום הגדול ביותר בחיי... הנבחרת באה ליוגוסלביה מתוך הכנה נפשית להפסיד במשחק..אני שמח על הנצחון, הבחורים השיגו תוצאה טובה נגד קבוצה מצויינת..."

השופט האוסטרי זייפלד: "...משחק גדול של ישראל, אם ישראל תמשיך כך היא תהווה גורם בעולם הכדורגל..".לא המשכנו...

פרשן יווני: המשחק הזכיר לו את גמר הגביע העולמי ב-1954 בשוויץ, שם נצחה גרמניה במפתיע במשחק הגמר את הקבוצה ההונגרית הפייבוריטית..."
"..ההד בישראל היה עצום. רבבות האזינו לשידור "קול ישראל" שמסר על המחצית השניה של המשחק ישר מהמגרש בבלגראד,ע"י קשר רדיו טלפוני.." השדר היה כמובן נחמיה בן אברהם. בידיעה צדדית לא במדור הספורט : "...המטוס הסדיר האחרון של אל על מגיע היום מרומא בשעה 12.10 ואחריו תבוא הטיסה שלא מן המניין: המטוס שיביא את נבחרת ישראל מבלגראד..." כבוד.

סוף דבר-במשחק הבא הביסה יוגוסלביה את יוון 5:0 ועלתה למשחקים באולימפיאדת רומא שם זכתה במדליית הכסף. אנחנו חיכינו עוד 10 שנים לאולימפיאדת מכסיקו והגול של שפיגלר.




רפי לוי מוייססקו


חודורוב בנבנישתי