מבוא ורקע
המרצה הפעם היה העתונאי אלון זנדר, בעברו עתונאי ספורט במספר עתונים והיום כותב עבור גלובס ממקום ישיבתו בגרמניה ,אוהד שאלקה 04. בהערה אישית -בעל ידע נרחב בכדורגל הגרמני ,אך לא רק ,אלא גם בהבנת הכדורגל בכלל,בהסטוריה של הספורט בספורטאי עבר יהודיים ועוד .איש אשכולות של ממש.
הבנת המודל של התנהלות הכדורגל הגרמני כרוכה באופי הגרמני המוכר לנו(גם לרע) על תכונותיו האופייניות-משמעת ,סדר,סולידריות והזדהות,השתייכות למסגרת ועוד. הקלישאה שקהל אוהדי הכדורגל הוא חתך מייצג של כלל האוכלוסיה מודגמת כאן בבירור. ה.איינרברגר ,סופר גרמני שכתב ספר "כדורגל ברשת הגלובליזציה" אמר כי מכדורגל גרמני ,כמו מהומור גרמני, אפשר להנות רק אם נולדים לתוך זה.
מקומו של הכדורגל בגרמניה
אף על פי שהכדורגל הגרמני אינו נחשב לאטרקטיבי במיוחד ואינו עומד בשורה אחת עם זה הספרדי או הבריטי,הגרמנים מטורפים לכדורגל ברמה דומה לברזיל ואנגליה.על פי מחקרים ,החשיפה לכדורגל בגרמניה עומדת על 98%(!).
הטירוף הזה מתבטא בכל תחום ,מדבקות על המכוניות,קישוטים עם סמלי הקבוצות ,חולצות ,צעיפים ועוד. הבונדסליגה היא המותג המוכר ביותר בגרמניה,400,000 איש הולכים כל שבוע לראות כדורגל וזאת בליגה הראשונה בלבד (ויש עוד שתיים כאלה ). הצפייה בטלויזיה נמוכה יחסית כי הקהל נוהר למגרשים ומביע את עצמו כאוהד. מכאן אי הצלחתם של השידורים בתשלום. 40% מהקהל הן נשים,כרטיס ילד עולה 6 יורו ,יציע שלם מוקדש למשפחות ואוירה בהתאם.הגרמני מגדיר עצמו על פי השתייכותו למועדון זה או אחר.
בגרמניה רשומים 25,000 מועדונים הכוללים 180,000 קבוצות מילדים ,נשים, חובבנים וכלה במקצוענים.אחד מכל אחד עשר גרמנים משחק כדורגל,לשם השוואה היחס בישראל עומד על 1:258 .
ההסטוריה של הכדורגל הגרמני
בסוף המאה ה-19 הספורט הפופולרי באירופה הוא התעמלות ,במועדונים ובמסגרת קבוצתית. הכדורגל שמתחיל לחלחל,מאנגליה כמובן, מתקבל בתחילה בסקפטיות וזלזול.(סקופ-השם כדורגל לא ניתן למשחק בשל היותו נבעט ברגל אלא בשל היותו משוחק בהליכה להבדיל ממשחק כדור המבוצע ברכיבה על סוס ). מי שמביא ומקדם את הכדורגל הם ,כמובן ,האנגלים הפזורים בערי המסחר של גרמניה. לאט לאט הכדורגל מתחיל להתפשט ומייצג חדשנות,קידמה ורב תרבותיות. מועדוני הכדורגל דמוקרטיים בתפיסתם ופתוחים לקהל הרחב. כבר בסוף המאה ה-19 נוצרות התאחדויות ושאיפה לסטנדרטיזציה כולל ויכוח האם יש לאפשר לזרים לשחק הקבוצות.
יזם יהודי(אלא מה), שייסד את עיתון הספורט הפופולרי kickers, מתחיל לארגן תחרויות בין לאומיות וב-1900 קמה ההתאחדות הגרמנית,האלופה הראשונה באה מלייפציג והגביע הראשון הוענק ב-1930.
בדומה לאנגליה,חוקי עבודה חדשים בחרושת המתפתחת מותירים לפועלים זמן חופשי ובוחרים בכדורגל ומקימים קבוצות אך ההתאחדות השמרנית אינה מאפשרת לאלה להשתלב בליגה.
ב- 1920 בשאלקה, מקימים מהגרים פולנים קבוצת כדורגל ולנוכח התנגדות ההתאחדות משתלטים על מועדון קיים. כך הוקמו גם בוכום, בורוסיה,דורטמונד,לברקוזן. גם יהודים משחקים בקבוצות אלה ואף בנבחרת הלאומית.
שנות ה-30 עליית הנאציזם. הנאצים אינם אוהבים את הכדורגל ומטפחים את מועדוני ההתעמלות המסורתיים, הכדורגל נחלש אך שורד עד 1943 ואז נפסקת פעילותו בשל המלחמה. ב-1946 גרמניה החרבה עסוקה בשיקומה והכדורגל חוזר ,בתחילה לרחוב ובמהרה לליגות,אך אינו בולט באירופה .
1954-סנסציה ,נבחרת גרמניה האלמונית,מגיעה לגמר ומנצחת את הונגריה האגדית עם פושקש ,הידגוטי וקוצ'יש(ועוזר מאמן אלמוני בשם גיולה מאנדי שבשנת 1960 יהיה מאמן נבחרת ישראל ויצעידה להשגים ). הגרמנים המומים מהזכיה וקבלת הפנים לנבחרת מפיחה רוח חדשה. גרמניה החדשה נולדת.
ההתאוששות הכלכלית המוצלחת משפיעה על הכדורגל ,ב-1964 נוסדת הבונדסליגה וקבוצות גרמניות מתחילות להיות מוכרות באירופה.
בשנות ה-80 הכדורגל הגרמני- הפיזי,שאפתני,רוח לחימה- כבר מוכר היטב באירופה והנבחרות לומדות להתמודד איתו,חלה נסיגה ביכולת הנבחרת. בתחילת שנות ה-2000 מחלחלת ההבנה שיש להתחיל תהליך בניה חדש וביעילות גרמנית הוא מבוצע מהבסיס ,טיפוח הנוער .
המועדון -בסיס לארגון
תפיסת המועדון מעוגנת בתרבות הגרמנית. הגרמני אוהב להיות משוייך למסגרת ואכן בגרמניה מועדונים אין ספור למטרות שונות ומשונות חלקן מסתכמות במפגש ,שניים ,לשנה שמוקדש ברובו להשתכרות(זה הדבר השני שהגרמני אוהב) וחלקו רציניות יותר.
מועדוני הכדורגל לסוגיהם ולאורך כל ההסטוריה של הכדורגל בגרמניה התבססו על דגם המועדון /אגודה ולמעשה הוא נהוג עד היום.מדובר במוסד קהילתי התנדבותי לכאורה וכמובן ,ללא כוונת רווח.
עד סוף שנות ה-60 התנהלו המועדונים,פחות או יותר בדגם זה . אלא שעם התפתחות הקבוצות ,הכספים ומימוש אין ספור התקנות (בגרמניה,כמו בגרמניה, התקנון מפורט מאוד ויורד עד גובה הדשא ,תרתי משמע.) התברר כי גוף קהילתי אינו מסוגל לנהל מטלה כזו.
הפתרון נמצא דרך האפשרות שהאגודה (שלעולם תשאר מעל הכל ) ממנה הנהלה בשכר ותרגילים שונים כמו הפיכת קבוצת הכדורגל לחברה כלכלית. כדומה הוצג המודל שפיתחה שאלקה 04 ואומץ ע"י ההתאחדות ועיקריו:
#כל אחד יכול להיות חבר המועדון ,הרשמה ,דמי חבר ואתה בפנים ומהווה חלק מהאספה הכללית. # האספה הכללית ממנה ועדת בחירות לועד המנהל .הועד הנבחר כולל 6 נבחרים,אליו מצורף נציג האוהדים (!),נציג מחלקות הספורט האחרות המועדון,ועוד 3 נציגים שהועד עצמו בוחר ,בדרך כלל נציגי הספונסרים. סה"כ 11 איש .להזכיר-עדיין מדובר באגודה וכל הנבחרים הם ללא שכר.
# הועד ממנה הנהלה ,בשכר ,בה 5 בעלי תפקידים כמו יו"ר,מנכ"ל, גזבר ועוד. הההנהלה מעסיקה מנגנון בשכר ,בבאיירן מינכן מדובר ב-120 איש..
#סוף השנה ,שוב מתאספת האספה הכללית , מדווחת על השנה החולפת וכל התהליך חוזר על עצמו.
העובדה המשמעותית בכל התהליך היא שלעולם ישארו בידי האגודה קריהאוהדים 51%
חוק 50 +1
כינויו של החוק "חוק הסולידריות" והוא נשמת אפו של מודל הכדורגל הגרמני. החוק בא להבטיח את שליטת האוהדים באגודה ,השולטת בקבוצה באמצעות הועד וההנהלה. הרעיון המסדר הוא שמירה על עקרון הסולידריות,הדאגה לכלל,והדאגה לשמר את הכדורגל ברוח הגרמנית.לדוגמה ,אף קבוצה בליגה לא נושאת שם מסחרי. תנאי לקיום קבוצה בליגה הוא עמידתה בתנאי של 50+1.
להדגיש כי אף שהקבוצות יכולות להיות חברות כלכליות הרי שבסוף התהליך הרווחים,באם היו ,חוזרים לאגודה, הספונסר או מי שקנה מניות בחברה לעולם לא יזכה למשיכת רווח כספי . הרווחים הם התרומה לקהילה והפרסום העקיף ואולי המתנה למצב שהחוק ישונה .
קיים יזם המוכן לרכוש את הקבוצה הנובר96 ואף הגיש הצעות לשינוי החוק אך אלה נדחו ע"י ההתאחדות מתוך הבנה שכל האוהדים יתנגדו לה כנוגדת את רוח הספורט.
המרצה הפעם היה העתונאי אלון זנדר, בעברו עתונאי ספורט במספר עתונים והיום כותב עבור גלובס ממקום ישיבתו בגרמניה ,אוהד שאלקה 04. בהערה אישית -בעל ידע נרחב בכדורגל הגרמני ,אך לא רק ,אלא גם בהבנת הכדורגל בכלל,בהסטוריה של הספורט בספורטאי עבר יהודיים ועוד .איש אשכולות של ממש.
הבנת המודל של התנהלות הכדורגל הגרמני כרוכה באופי הגרמני המוכר לנו(גם לרע) על תכונותיו האופייניות-משמעת ,סדר,סולידריות והזדהות,השתייכות למסגרת ועוד. הקלישאה שקהל אוהדי הכדורגל הוא חתך מייצג של כלל האוכלוסיה מודגמת כאן בבירור. ה.איינרברגר ,סופר גרמני שכתב ספר "כדורגל ברשת הגלובליזציה" אמר כי מכדורגל גרמני ,כמו מהומור גרמני, אפשר להנות רק אם נולדים לתוך זה.
אף על פי שהכדורגל הגרמני אינו נחשב לאטרקטיבי במיוחד ואינו עומד בשורה אחת עם זה הספרדי או הבריטי,הגרמנים מטורפים לכדורגל ברמה דומה לברזיל ואנגליה.על פי מחקרים ,החשיפה לכדורגל בגרמניה עומדת על 98%(!).
הטירוף הזה מתבטא בכל תחום ,מדבקות על המכוניות,קישוטים עם סמלי הקבוצות ,חולצות ,צעיפים ועוד. הבונדסליגה היא המותג המוכר ביותר בגרמניה,400,000 איש הולכים כל שבוע לראות כדורגל וזאת בליגה הראשונה בלבד (ויש עוד שתיים כאלה ). הצפייה בטלויזיה נמוכה יחסית כי הקהל נוהר למגרשים ומביע את עצמו כאוהד. מכאן אי הצלחתם של השידורים בתשלום. 40% מהקהל הן נשים,כרטיס ילד עולה 6 יורו ,יציע שלם מוקדש למשפחות ואוירה בהתאם.הגרמני מגדיר עצמו על פי השתייכותו למועדון זה או אחר.
בגרמניה רשומים 25,000 מועדונים הכוללים 180,000 קבוצות מילדים ,נשים, חובבנים וכלה במקצוענים.אחד מכל אחד עשר גרמנים משחק כדורגל,לשם השוואה היחס בישראל עומד על 1:258 .
ההסטוריה של הכדורגל הגרמני
בסוף המאה ה-19 הספורט הפופולרי באירופה הוא התעמלות ,במועדונים ובמסגרת קבוצתית. הכדורגל שמתחיל לחלחל,מאנגליה כמובן, מתקבל בתחילה בסקפטיות וזלזול.(סקופ-השם כדורגל לא ניתן למשחק בשל היותו נבעט ברגל אלא בשל היותו משוחק בהליכה להבדיל ממשחק כדור המבוצע ברכיבה על סוס ). מי שמביא ומקדם את הכדורגל הם ,כמובן ,האנגלים הפזורים בערי המסחר של גרמניה. לאט לאט הכדורגל מתחיל להתפשט ומייצג חדשנות,קידמה ורב תרבותיות. מועדוני הכדורגל דמוקרטיים בתפיסתם ופתוחים לקהל הרחב. כבר בסוף המאה ה-19 נוצרות התאחדויות ושאיפה לסטנדרטיזציה כולל ויכוח האם יש לאפשר לזרים לשחק הקבוצות.
יזם יהודי(אלא מה), שייסד את עיתון הספורט הפופולרי kickers, מתחיל לארגן תחרויות בין לאומיות וב-1900 קמה ההתאחדות הגרמנית,האלופה הראשונה באה מלייפציג והגביע הראשון הוענק ב-1930.
בדומה לאנגליה,חוקי עבודה חדשים בחרושת המתפתחת מותירים לפועלים זמן חופשי ובוחרים בכדורגל ומקימים קבוצות אך ההתאחדות השמרנית אינה מאפשרת לאלה להשתלב בליגה.
ב- 1920 בשאלקה, מקימים מהגרים פולנים קבוצת כדורגל ולנוכח התנגדות ההתאחדות משתלטים על מועדון קיים. כך הוקמו גם בוכום, בורוסיה,דורטמונד,לברקוזן. גם יהודים משחקים בקבוצות אלה ואף בנבחרת הלאומית.
שנות ה-30 עליית הנאציזם. הנאצים אינם אוהבים את הכדורגל ומטפחים את מועדוני ההתעמלות המסורתיים, הכדורגל נחלש אך שורד עד 1943 ואז נפסקת פעילותו בשל המלחמה. ב-1946 גרמניה החרבה עסוקה בשיקומה והכדורגל חוזר ,בתחילה לרחוב ובמהרה לליגות,אך אינו בולט באירופה .
1954-סנסציה ,נבחרת גרמניה האלמונית,מגיעה לגמר ומנצחת את הונגריה האגדית עם פושקש ,הידגוטי וקוצ'יש(ועוזר מאמן אלמוני בשם גיולה מאנדי שבשנת 1960 יהיה מאמן נבחרת ישראל ויצעידה להשגים ). הגרמנים המומים מהזכיה וקבלת הפנים לנבחרת מפיחה רוח חדשה. גרמניה החדשה נולדת.
ההתאוששות הכלכלית המוצלחת משפיעה על הכדורגל ,ב-1964 נוסדת הבונדסליגה וקבוצות גרמניות מתחילות להיות מוכרות באירופה.
בשנות ה-80 הכדורגל הגרמני- הפיזי,שאפתני,רוח לחימה- כבר מוכר היטב באירופה והנבחרות לומדות להתמודד איתו,חלה נסיגה ביכולת הנבחרת. בתחילת שנות ה-2000 מחלחלת ההבנה שיש להתחיל תהליך בניה חדש וביעילות גרמנית הוא מבוצע מהבסיס ,טיפוח הנוער .
המועדון -בסיס לארגון
תפיסת המועדון מעוגנת בתרבות הגרמנית. הגרמני אוהב להיות משוייך למסגרת ואכן בגרמניה מועדונים אין ספור למטרות שונות ומשונות חלקן מסתכמות במפגש ,שניים ,לשנה שמוקדש ברובו להשתכרות(זה הדבר השני שהגרמני אוהב) וחלקו רציניות יותר.
מועדוני הכדורגל לסוגיהם ולאורך כל ההסטוריה של הכדורגל בגרמניה התבססו על דגם המועדון /אגודה ולמעשה הוא נהוג עד היום.מדובר במוסד קהילתי התנדבותי לכאורה וכמובן ,ללא כוונת רווח.
עד סוף שנות ה-60 התנהלו המועדונים,פחות או יותר בדגם זה . אלא שעם התפתחות הקבוצות ,הכספים ומימוש אין ספור התקנות (בגרמניה,כמו בגרמניה, התקנון מפורט מאוד ויורד עד גובה הדשא ,תרתי משמע.) התברר כי גוף קהילתי אינו מסוגל לנהל מטלה כזו.
הפתרון נמצא דרך האפשרות שהאגודה (שלעולם תשאר מעל הכל ) ממנה הנהלה בשכר ותרגילים שונים כמו הפיכת קבוצת הכדורגל לחברה כלכלית. כדומה הוצג המודל שפיתחה שאלקה 04 ואומץ ע"י ההתאחדות ועיקריו:
#כל אחד יכול להיות חבר המועדון ,הרשמה ,דמי חבר ואתה בפנים ומהווה חלק מהאספה הכללית. # האספה הכללית ממנה ועדת בחירות לועד המנהל .הועד הנבחר כולל 6 נבחרים,אליו מצורף נציג האוהדים (!),נציג מחלקות הספורט האחרות המועדון,ועוד 3 נציגים שהועד עצמו בוחר ,בדרך כלל נציגי הספונסרים. סה"כ 11 איש .להזכיר-עדיין מדובר באגודה וכל הנבחרים הם ללא שכר.
# הועד ממנה הנהלה ,בשכר ,בה 5 בעלי תפקידים כמו יו"ר,מנכ"ל, גזבר ועוד. הההנהלה מעסיקה מנגנון בשכר ,בבאיירן מינכן מדובר ב-120 איש..
#סוף השנה ,שוב מתאספת האספה הכללית , מדווחת על השנה החולפת וכל התהליך חוזר על עצמו.
העובדה המשמעותית בכל התהליך היא שלעולם ישארו בידי האגודה קריהאוהדים 51%
חוק 50 +1
כינויו של החוק "חוק הסולידריות" והוא נשמת אפו של מודל הכדורגל הגרמני. החוק בא להבטיח את שליטת האוהדים באגודה ,השולטת בקבוצה באמצעות הועד וההנהלה. הרעיון המסדר הוא שמירה על עקרון הסולידריות,הדאגה לכלל,והדאגה לשמר את הכדורגל ברוח הגרמנית.לדוגמה ,אף קבוצה בליגה לא נושאת שם מסחרי. תנאי לקיום קבוצה בליגה הוא עמידתה בתנאי של 50+1.
להדגיש כי אף שהקבוצות יכולות להיות חברות כלכליות הרי שבסוף התהליך הרווחים,באם היו ,חוזרים לאגודה, הספונסר או מי שקנה מניות בחברה לעולם לא יזכה למשיכת רווח כספי . הרווחים הם התרומה לקהילה והפרסום העקיף ואולי המתנה למצב שהחוק ישונה .
קיים יזם המוכן לרכוש את הקבוצה הנובר96 ואף הגיש הצעות לשינוי החוק אך אלה נדחו ע"י ההתאחדות מתוך הבנה שכל האוהדים יתנגדו לה כנוגדת את רוח הספורט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה