יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

"הכדורגל-הבטים משפטיים". הרצאה של עו"ד דור ליאונד בקורס אוהדי כדורגל

מבוא
המפגש השלישי,בקורס לאוהדי כדורגל ,עסק בפן המשפטי של הכדורגל, בישראל. המרצה-עו"ד דור ליאונד ,אוהד הפועל פ"ת שייצג את האוהדים בתביעה למתן ייצוג לאוהדים בהנהלת האגודה. המפגש היה כבד וסבוך ובמסגרתו חולק חומר רב-חלקים מתקנון ההתאחדות,דו"ח הועדה  לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות הכדורגל יוני 1995 (מרתק!!!),חומרים משפטיים המתייחסים למעמד האוהד ועוד. אפרסם בנפרד רשימה ואשמח לסרוק ולשלוח למעוניינים. מאחר ולא ניתן היה לסכם את שפע המידע המסובך בחרתי להציג מספר נושאים מרחיבי דעת .

תקנון ההתאחדות -לקט(במרכאות ,ציטוטים ישירים מהתקנון)
1."ההתאחדות היא עמותה לפי חוק העמותות..."מפוקחת ע"י רשם העמותות שנחשב למחמיר יותר מרשם החברות.
2. מטרות-תקציר של התמצית:"...פיתוח,ריכוז וניהול הענף...קביעת חוקות,תקנות ,נהלים וסדרים...פיתוח קשרים בינלאומיים ..לתחרויות בינארציות ובין לאומיות...פיתוח ערכי תרבות ומוסר בקרב הקבוצות...חינוך הציבור לאתיקה ורוח ספורטיבית...
אני מבקש לא לצחוק, הנוסח המלא מצחיק עוד יותר כשחושבים מה עושה יו"ר ההתאחדות ביציע קבוצתו. ואף מילה על האוהדים .
3.הוראות ותקנונים-"...קיים איסור מוחלט של כל פעילות  שיש בה אפליה על רקע גזע,צבע עור,שפה,דת או מוצא אתני..." .חברי לה פמיליה יודעים את זה ?,וברוכיאן ?
3.הגדרת קבוצה היכולה להיות חברת ההתאחדות-"...קבוצות בוגרים הרשומות בהתאחדות...כתאגיד ספורט עצמאי,שלא למטרות רווח...הנימנית על הליגה על/לאומית/ארצית..."
4.סמכויות השיפוט-בהתאחדות אין הפרדת סמכויות-המחוקקת,השופטת והמבצעת בכפיפה אחת.
"..כל הקבוצות חייבות לקבל את הכרעת המוסדות המינהליים והשיפוטיים של ההתאחדות..כפוסק אחרון...פסק דין של בית הדין העליון של ההתאחדות הוא החלטי וסופי...לא תזדקק קבוצה לכל הכרעה שיפוטית אחרת ..."
ברור שהכל סגור בפני האוהדים.
5.סדר וניקיון-"...כל הקבוצות חייבות לקיים הנהלת  חשבונות מסודרת...ספר פרטיכלים מסודר של ההחלטות...לדאוג שבין חברי ההנהלה לא יכללו בעלי עבר פלילי שיש עימו קלון...לא יהיו מעורבים בקבוצת כדורגל מקצוענית אחרת..." ומה עם גאיידמק שתרם לסכנין בהיותו בעל בית"ר?
6.איחוד קבוצות-הבהרה חד משמעית ,מידע לא רלוונטי בעליל!!!  תנאים לאיחוד: "...פועלות בשטחה המוניציפלי של אותה רשות מקומית/אזורית..." גם תקנון ההתאחדות הבין את הקשר בין כדורגל לקהילה.
7.נציג ציבור-הפתעה! "בהנהלת קבוצה הנימנית על ליגה מקצוענית והמתנהלת למטרות רווח(??) יכהן כנציג ציבור..." לא לשמוח  ולרוץ לחפש מועמד מהיציע ,יש המשך, "...נציג הציבור יבחר ע"י הקבוצה מתוך רשימה שמית של מועמדים אשר תקבע ע"י נשיאות בית הדין העליון של ההתאחדות ..."
שלא נתבלבל,בסיס הכח של ההתאחדות בנוי מהקבוצות. נראה לכם שיש מצב שיסתנן נציג שלא לרוחן של הקבוצות.
הנציג אחראי ,בין השאר "...לשמש כמתריע..אם ענייני הקבוצה מתנהלים כחוק על פי נוהל עיסקי תקין וטוהר מידות...". אם מצא הנציג עבירה עליו להודיע ל-יו"ר האגודה וליועץ המשפטי של ההתאחדות.
לעניין זה קראו את הפסקה העוסקת ב-דו"ח הועדה,בעיקר בסופה.


הועדה לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות כדורגל.

בינואר 1995 החליטה מזכירות ההתאחדות  על מינוי ועדה לקביעת קריטריונים למעורבות גורמים עסקיים בקבוצות כדורגל.
בראש הועדה עמד עו"ד משה אביבי וחבריה עו"ד צבי יפה,עו"ד ברוך פליקר,מר ראובן אבלגון,מר יעקב אראל (מנכ"ל ההתאחדות).
מועד מינוי הועדה אינו מיקרי. ב-1995 נפל דבר בכדורגל הישראלי , יעקב שחר (הרמתגני....) רכש את מכבי חיפה. להלן קטעים מ-דו"ח הועדה ,שלמעשה קבעה לאן פני הכדורגל הישראלי בתנועתו מחובבנות מלאה למקצוענות (ראה מאמרו של פרופ' בן פורת בבלוג זה).
#החלופות -"...שתי השקפות עולם, האחת המעמידה את הקהילה כגורם המרכזי בפעילות ובמעורבות בניהול קבוצת כדורגל והשניה המעמידה במרכז את הגורם העיסקי ואת משאביו הכספיים...".
#ערכיות- "...האם פעילות כדורגל היא פעילות עיסקית/רווחית או שהינה פעילות חברתית/קהילתית. ומכאן, האם  רווחים המופקים מפעילות בספורט צריכים להיות ממוחזרים למטרות הספורט או שרווחים כאלה ..מיועדים לגורם העיסקי..."
הועדה היתה ערה לכך שהמלצותיה ישפיעו על עתידו של ענף הכדורגל . למרות שהועדה לא ציינה זאת הרי שלהחלטה על אימוץ המודל הקהילתי משמעות נכבדה שהרי הביטוי הראשון של הקהילה הם חבריה ,קרי, האוהדים.
# המודלים-
   "... *עמותה על בסיס קהילתי-שימור המצב הקיים.
         *עמותה המעבירה לגורם עסקי זכויות ניהול בלבד לתקופה מוגבלת ובתנאים מוסכמים.
          *שותפות בין עמותה לגורם עסקי בבעלות ובקניין .
           *העברת בעלות-העברת הקניין באופן מלא ומוחלט מהעמותה לגורם עסקי..."
#תרחישים-
הועדה בחנה תרחישים שונים של המודלים ה-נ"ל תוך ציון תהליך שסופו עשוי להיות "...מצב בו יפרוש הגורם העסקי מהקבוצה ויעביר את כל זכויותיו למן דהוא או יגרום לפרוקה,כל זאת כאשר הקהילה עומדת מנגד חסרת אונים ...".
אמרתם שמיר והפועל פ"ת ? מכבי נתניה ויאמר? בית"ר י-ם וגאיידמק?
#רקע הסטורי-מחובבנות למקצוענות.
"...ענף הכדורגל הוקם על בסיס וולונטרי..ע"י עמותות כאשר הקהילה עומדת במרכז. הגופים ייצגו זרמים אידאולוגיים או קהילה מקומית..העיסוק בכדורגל היה חובבני..חלק מתרבות הפנאי...
החל משנות השבעים חלה התפתחות לכוון כדורגל מקצועני..תשלומים לשחקנים..ההתאחדות מקימה מנגנוני פיקוח..קבוצת הכדורגל מקצוענית..עסק לכל דבר..מחייב תשלומי שכר. יש צורך במציאת מקורות הכנסה מעבר לאלה המסורתיים(טוטו,שידורים ,אימוץ,כרטיסים וכדומה ).
#אירופה-שלושה מודלים עיקריים לניהול מועדונים מקצועניים:
  *הקהילתי-המועדון שייך לקהילה ,מבוסס על חברים המשלמים מס ובעלי זכות הצבעה .בוחרים הנהלה כל 3 שנים. המועדון מלכ"ר אך יכול  לשלב גורם עסקי כמאמץ. בעלי הון ואישי ציבור תופסים מקום מרכזי בהנהלה מנימוקי תרומה לקהילה ובצידה חשיפה מקדמת אינטרסים.המודל נהוג במערב אירופה,גרמניה ,שוויץ ,אוסטריה וכל הסקנדינביות.
 *פרטי/חברה-נהוג בבריטניה בלבד.מועדון שייך לגורמים עסקיים במסגרת חברה בע"מ למטרות רווח. בעלי המניות בוחרים את ההנהלה. בהרבה מקרים המועדונים הם גם בעלי האיצטדיונים המהווים נכס חשוב בהון החברה.
 *המודל המשולב- נהוג בצרפת. בעלות משותפת של הקהילה וגורם עסקי בשיתוף הרשות המקומית או בלעדיה. בכל מקרה המועדון הוא מלכ"ר והעמותה היא בעלת הזכות להרשם בהתאחדות. החלק העסקי יכול להיות מועבר לצד ג'.
#מסקנות-הועדה ,למעט נציג אחד ,נטתה באופן ברור לצד הקהילתי. ממסקנותיה:
  *"...המודל הרצוי הינו המודל שעל פיו רשאית העמותה להעביר לגורם עסקי זכויות הניהול בלבד ולא בעלות או קניין...".
  *יש להעדיף את האינטרס של הקהילה..אשר למענה מופעלת המערכת הספורטיבית וממנה היא יונקת את קיומה...פעילות הספורט חייבת להשען על הקהילה ולפעול למענה..."
  * "...יש מקום לגורמים עסקיים בענף הכדורגל בדרך של גופי ניהול ומעורבותם הכספית והניהולית מבורכת..קבוצת הכדורגל אינה באה בידיים ריקות,השתתפותה בליגה מקנה לה זכויות כספיות לא מעטות ,לרבות שמה המהווה מותג בעל ערך כספי...אימוץ מודל הניהול לא יהווה מכשול בפני גורמים עסקיים מלהיות מעורבים בקבוצות הכדורגל..."
  *סיכומים-
      *העברת הבעלות בעמותה לידי הגורם העסקי תוך מתן שליטה מלאה על מלוא זכויותיה וקניינה,לרבות הזכות להיות חברה בהתאחדות, עלולה לנתק את הקשר שבין הקהילה לבין הקבוצה..."
      *הועדה סברה כי את המלצותיה יש לעגן על בסיס העקרונות:
               *הסכם התקשרות בין עמותה לגורם עסקי יתייחס להעברת זכויות ניהול.
               *הגוף המנהל יהיה מוסד ללא כוונות רווח.
               *החברות בהתאחדות תהא של העמותה.


##המלצות- במסמך שקבלנו נשמטו ההמלצות וכן מה עשתה והחליטה ההתאחדות והאם נעשו שינויים מאז ועד היום.  מסעיף "סוף דבר" בסוף ה-דו"ח, שדווקא כן נמצא,   אפשר להבין מה הכיוון :


"...הועדה מקווה כי המלצותיה יתרמו לחיזוקו וביסוסו של ענף הכדורגל ויפתחו את הדלת בפני גורמים עסקיים ע"מ שאלה יתרמו את חלקם ברמה הניהולית ובמשאבים הכספיים,מבלי שיאבדו הזהות והצביון הקהילתי של מועדון הכדורגל שכה חשובים לספורט...".


על בסיס העקרונות ה-נ"ל אימצה ההתאחדות את המלצות הועדה והתקינה את תקנון  "העברת זכויות ניהול של קבוצות כדורגל  " ועיקריו כי רק גוף שלא למטרות רווח,רשאי לנהל קבוצה,לא נקבעה חובת מינוי נציג ציבור.
ועדת שנת 2000
הלחץ מצד מועדוני הכדורגל על ההתאחדות גבר ובשנת 2000 מונתה ועדה נוספת לבחינת הדרישה להעביר את זכויות הניהול והבעלות לגופים עסקיים. באפריל 2000 המליצה הועדה לאפשר,בנוסף להעברת זכויות ניהול לגוף המתנהל ללא כוונות רווח,גם העברת הבעלות בקבוצה לתאגיד עסקי הפועל למטרות רווח.
מאחר ומהלך כזה היה גורר חלוקת רווחים,הנפקה בבורסה ועוד, הומלץ למנות בדירקטוריון הקבוצה גם נציג ציבור. לתשומת לב לא מדובר בקשר לקהילה /אוהדים אלא במינהל תקין.
 שוב, קבלה ההתאחדות את ההמלצות והתקינה ,בזריזות (החברים לחצו...),את תקנון העברת זכויות בקבוצות הכדורגל ואפילו טרחה להכין רשימת אנשי ציבור.
ההתאחדות לא צפתה את תגובות המוסדות הנוגעים,מבקר המדינה,מס הכנסה ומשרד הספורט התנגדו,כל אחד וסיבותיו.
ההתנגדות האופרטיבית היחידה באה מצד רשם העמותות (כבר ציינתי לעיל ,בפרק הראשון על תקנון ההתאחדות שרשם החברות נחשב למחמיר) ששלל את עצם העברת הזכויות מהעמותה לתאגיד אחר וניהול האגודות ע"י גורמים עסקיים הפועלים למטרות רווח.הרשם לא איפשר להתאחדות להפעיל את התקנון עד שנוסחו יתואם איתו. בכך גם הושהה הליך מינוי נציג ציבור .
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין לי מידע ,עדיין ,מה נסגר ואיך .לפחות עד סוף 2006 לא חל כל שינוי.





יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

"ממשחק לסחורה"- הרצאה של פרופסור א. בן פורת ב"קורס לאוהדי כדורגל נוב 09


המודל להתנהלות הכדורגל היא אנגליה והעולם מחקה אותה. הכדורגל אינו מתפתח מעצמו אלא נבנה מסביבתו ,גורמים כלכליים,פוליטיים וחברתיים מעצבים אותו.
ניתן להבחין בארבעה שלבים עיקריים בהתפתחות הכדורגל:
א.הכדורגל קהילתי,נולד בקהילה,משוחק בקהילה ,הניהול קהילתי.
ב.מעבר למקצוענות למחצה-בעיקר תגמול מסויים לשחקנים.הניהול עדיין קהילתי.
ג.תאגיד עסקי מקצועני-ניהול מקצועי,שכר גלוי לשחקנים אבל עדיין נשמר קשר מסויים עם הקהילה.
ד.היפר התמסחרות- רכישת קבוצות ע"י גורמים חיצוניים כעסק לכל דבר ועניין ודחיקה של ההקשר הקהילתי
.
אנגליה
הסביבה בה צמח הכדורגל ,באנגליה, היה ה-public school שבשונה משמו היה בית ספר פרטי ,פנימיה,לבנים להורים שיכלו לשלם. אפשר להניח שיש קשר לרוגבי. כל מקום שיחק בסגנונו,על פי חוקיו,מספר המשחקים ,גודל המגרש ,כל אלה היו שונים ממקום למקום.
על אף הבורגניות של המשחקים היה המשחק אלים ונועד לפרוק לחצים של הנוער בגיל ההתבגרות .לא ניתן עדיין להגדירו כעממי מאחר ולא חרג מגבולות בתי הספר. למעמד הפועלים שעבד שבוע מלא לא היה זמן לעסוק בספורט.
על מנת לפתח את המוצר היה צורך ביצירת סטנדרטיזציה.


 ב-1848 מתכנסים בקיימברידג' נציגי בתי הספר בניסיון ליצור כללי משחק. חלק מכללים אלה קיימים עד היום (כמו מספר השחקנים).
אנגליה עוברת מהפכה קפיטליסטית ,תיעוש עצום ושינויים מבניים בחברה. בין השינויים ,זמן פנוי לפועלים מה שאפשר להם לאמץ את המשחק החדש שהיה פשוט בדרישותיו. מתחילות להתארגן קבוצות במסגרת הקהילה-כנסיות,שכונות ,מפעלים וכדומה. המרכז עדיין נשאר בבתי הספר אבל המשחק גלש גם לפריפריה ולשכונות. הקבוצה השתייכה לקהילה והקהילות שיחקו בינהן . האריסטוקרטיה הבריטית התנגדה למגמה העממית אך ללא הואיל. במחצית המאה ה-19 היו בעיר מסויימת 120 מועדונים.
בראשיתו,כאמור שוחק המשחק ע"י בתי הספר ומעמד הביניים ומעלה שגורם הזמן לא דרש תמורה . כשהפועלים נכנסים למשחק ומקדישים מזמנם המועט ומאמצעיהם נוצרת מודעות לחליפיות הזמן בכסף ויתכן שאף התחרותיות סייעה לכך.המועדונים מתחילים לתגמל את השחקנים, גם אם לא באופן רשמי וממוסד .עדיין הניהול נתון בידי אנשים מהקהילה –אנשי ציבור,סוחרים ואחרים. יזמים עסקיים שמו לב לפוטנציאל העיסקי של המשחק כמושך קהל, גידרו מגרשים והחלו לגבות דמי כניסה כאשר העסק התברר בעיסקי,לפחות בחלקו ,נוצרה סחירות של המוצר,קבוצת הכדורגל ושחקניה.

כך לדוגמה ,סלטיק הוקמה ע"י הכנסיה ונרכשה ע"י יזמים מסחריים (הזיקה הדתית נותרה עד היום).
ניתן לקבוע כי הקפיטליזם הוא שגרם לפריחה ולפיתוח של הכדורגל.
ריבוי המועדונים והתפשטות המשחק חייבה ארגון גג מסויים וסטנדרטיזציה מחייבת שבלעדיה לא ניתן לשווק את המוצר. ב-1863 מקימים מספר מועדונים מעין התאחדות שממסדת את כללי המשחק. עדיין הקבוצות משחקות בסביבה גיאוגרפית מצומצמת בגלל חוסר תחבורה.
כניסת הרכבת מהווה מהפכה בכך שאיפשרה תחרות במרחב גיאוגרפי גדול וגם ניידות האוהדים. כאן נוצר בסיס לליגה.
ההתאחדות נותרה בידי מעמדות גבוהים שרצו לקדש ערכים אנגליים כמו חובבנות ,פייר פלי וכדומה. בעלי הקבוצות רצו מקצוענות ובלחצם נכנעה ההתאחדות והוקמה ליגה מקצוענית שכללה מבנה ליגה ותוכנית משחקים ובצד אלה שיטת ארגון למועדונים עם יו"ר והנהלות כולל ניהול כספים. אלה מביאים למערכת חקיקה של חברה עיסקית וישות משפטית.
ההתאחדות,מרצון לשמור עדיין על צביון עממי, מנסה לרסן את הקבוצות כמו למשל הגבלת משיכת דיווידנד מתחת ל-3.5% . בעלי הקבוצות ,שעדיין רואים בקבוצה כשירות לקהילה,מסכימים. נוצרו גם חוקי העברה שלמעשה מקשים מאוד על ניידות שחקנים ,גם זה מהרצון לרסן את ההיבט הכלכלי והבלטת הספורטיבי והקהילתי.
משכורות השחקנים (לפחות רישמית) נותרו נמוכות והושוו לשכר פועל מקצועי. שחקנים נסעו למדינות שלא היו חברות פיפ"א ע"מ להרויח יותר (דרא"פ לדוגמא). העדר תקשורת רחבה מונעת הרחבת הפופולריזציה של המשחק.
הסכר נפרץ ב-1960 כאשר שחקן מגיש תביעה על הגבלת השכר כמנוגד לחופש העיסוק וזוכה . ההתאחדות מצמצמת מגבלות ,גם איסור ההעברות מוסר בדרך דומה ונוצר שוק עם כללי היצע וביקוש ,עדיין מוגבל לשחקנים אנגליים בלבד.רף הדיווידנד מורם במקצת אך נותרה עדיין ,בחלקה ,התפיסה החובבנית .כך לדוגמה ,עדיין אסור ל-יו"ר למשוך שכר
.


שנות ה-80 ,תקופת תאצ'ר הדוגלת בשווקים פתוחים והרס איגודים מקצועיים מהווה נקודת מפנה גם במבנה הכדורגל.מופיעים דירקטורים בעלי אוריינטציה כלכלית מובהקת ובונים מערכת חדשה .1983 טוטנהם נכנסת לבורסה ונדרשת לשקיפות מלאה. ההתאחדות נכנעת לכוחות השוק .הניהול הופך למקצועני לחלוטין ועקומת שכר השחקנים עולה בתלילות.,סכומי ההעברות תופחים. המועדונים הופכים לתאגיד כלכלי וחברות ב-ע"מ,חוקי ההעברות מוגמשים,מוגדלת כמות הזרים והאוהדים מורחקים להיות צופים בלבד או צרכנים. האוהד המסורתי נאמן לקבוצה וישאר. הצופה הצרכן בא בדרישות כמו תנאים ,השגים ועוד . פלח שוק זה אפשר להגדיל ולהביא רווח נוסף. זהו העידן העסקי מקצועני.

בשנים האחרונות בולטת תופעת ההיפר התמסחרות שמניעיה זרים ולעיתים לא מובנים ומנותקים לגמרי מהאוהדים,הקהילה והסביבה . מה לאברמוביץ ולצ'לסי ,גלייזר האמריקאי ומנצ'סטר יונייטד,הסעודים ומנצ'סטר סיטי ועוד .הקבוצה היא ביזנס והנכס הוא השחקנים אם ברצון הבעלים לממש הון ימכור את השחקנים וגם את הקבוצה ,אין שיקול אחר. ראה גם גאיידמק ובית"ר ירושלים.


גאיידמק,אברמוביץ', גלייזר
לכאורה מה רע בכך ? יש כאן פגיעה בעקרון ספורטיבי של אי וודאות תחרותית ויצירת מונופול על זכיה לקבוצה מצומצמת . איזה עניין ישאר לשאר הליגה שאינה במועדון הסגור כך בליגה באנגליה, בספרד,באיטליה . בליגת האלופות והמגמה שקבוצות ישחקו במפעלים ללא קשר להשגיהן. ראה יורוליג בכדורסל והתנהגות מכבי ת"א כדורסל ששנים ייבשה את הליגה.
ישראל

ההתאחדות הישראלית הוקמה כבר ב-1928 . הקבוצות הראשונות התבססו על הישובים הותיקים והמבוססים ת"א, פ"ת , רחובות ועוד ,אבל עד מהרה התפשט המשחק בכל מקום ואם כדורגל הוא סוג של תרבות הרי הכדורגל היה התרבות שהתפשטה הכי מהר.
מאפיין עיקרי ביישוב של 1948 היה הפוליטיזציה שניהלה את חיי הישוב, גם הספורט בכלל זה. ארגון הפועל הוקם כבר ב-1920 ,לכאורה ללא הקשר פוליטי אך בפועל הציר –הפועל,הסתדרות ,מפא"י,ממשלה היה ברור . הארגון טרח להקים מועדוני ספורט כחלק מתפיסת הפצת תרבות ובצד זה פוליטיזציה מוסווית. מכבי שהוקמה כבר ב-חו"ל היתה אף היא ביסודה א-פוליטית והיתה למעשה מקימת הספורט בארץ. בית"ר, שזיהויה הפוליטי היה ברור יותר, הוקמה ב-1926.

באירופה היה הספורט מכשיר לגיוס המונים והון פוליטי. עולי אירופה ייבאו תפיסה זו גם לניהול הספורט שהיה פוליטי לחלוטין ונוהל ע"י המרכזים בזיקה פוליטית ברורה כולל הזדהות פוליטית של האוהדים. ההתאחדות ואפילו הנבחרת התנהלו על בסיס הכח של המרכזים (שיטת הפיפטי-פיפטי)
.
1950 עדיין התנהל הכדורגל בדגם הקהילתי-יו"ר ללא שכר ושחקנים ב"חינם". גם פתרונות יובאו מאירופה כמו תגמול לספורטאי ע"י סידור עבודה במפעל המזוהה עם התנועה .הבסיס הפוליטי היה משמעותי ואוהדים באו מתוך הזדהות פוליטית.
גורם משמעותי בפיתוח המשחק היה צה"ל .היו תחרויות בין יחידות ושיאן בגביע ה-רמטכ"ל שהיה כה יוקרתי עד ששחקנים גוייסו למילואים על חשבון הליגה. הצבא היה גם קונצנזוס שתחת כנפיו קל יותר להגיע להסכמות וכמובן היה כח ארגוני. עוד לפני תום מלחמת העצמאות הוחלט על שיגור נבחרת ישראל ל-ארה"ב ,מסיבות תדמית .האחריות הוטלה על צה"ל שהקים בסיס אימונים ודאג לכל .גם המשחק ההסטורי מול בריה"מ ב-1956 שנשא אופי פוליטי ברור היה באחריות צה"ל. עד מהרה נותק הקשר צה"ל- כדורגל.


ב-1960 מונה גיולה מאנדי ההונגרי למאמן הנבחרת וזה העלה דרישה לפיצוי השחקנים על הזמן שמושקע בנבחרת ,דרישתו התקבלה ועד מהרה הועתקה לקבוצות (זה קרה במקביל לאנגליה וכנראה בהשפעה ).הדיון על מקצוענות נפתח ,חלקו נפתר בשיטת הקומבינה הישראלית –מניה בדן או אגד ,עבודה במוסד המזוהה עם המפלגה ועוד וחלק פשוט מתחת לשולחן. שחקנים נוסעים לשחק ב-חו"ל, רמת החיים עולה ונוצר לחץ. 1989 מגיעים זרים לשחק בארץ, העסקנים הפוליטיים נדחקים מניהול הקבוצות,כח המרכזים נחלש,ונכנסת שכבה של מנהלים לא פוליטיים. רק ההתאחדות המשיכה להתנהל על בסיס המרכזים.
קו פרשת המים ,שנת 1992 יעקב שחר ומכבי חיפה ואחר כך רובי שפירא ובהמשך גם לוני הרציקוביץ,גידמאק,יאמר,מכבי ת"א ובעליה ועוד. ישראל בשלב העיסקי מקצועני, התמסחרות מלאה.