יום ראשון, 27 בינואר 2019


                                    אוספים





אוספים היו חלק בלתי נפרד מילדותנו, אספנו מכל הבא היו האוספים הקלאסיים כמו גוגואים, ג'ולות (או בלורות), קופסאות גפרורים ,פרסים (במלעיל )  וסדרות קלפים/תמונות  שחברות שונות היו מפיצות ולעיתים אם היית משלים אוסף מסויים היית גם זוכה בתשורה כל שהיא.  חלק בלתי נפרד מהעיסוק באוספים היה המסחר בהם קרי "החלפות" (במלעיל)  וכמובן משחקים "עץ או פאלי" על הקלפים/ תמונות בעיקר על "כפולים".

שני אוספים זכורים לי במיוחד , כל אחד מסיבותיו. הראשון היה קלפים של שחקני קולנוע שהיו מודפסים על סוג של בריסטול עבה  בגווני חום .אין לי שמץ ,איך נרכשו ולמה שמשו , האמת שאינני זוכר הרבה שחקנים שהופיעו וזה לא היה העניין. הדבר החשוב היה שבצידו השני של הקלף היו מודפסות מילות שיר מוכר מהסרט בו השתתף השחקן או השחקנית  וה"שוס" היה שמילות השיר היו בשפת המקור אבל באותיות עבריות .לפחות שתיים מהתמונות, הסרטים ואפילו חלק מהמילים נחרתו בזכרוני עד היום .  

שני קלפים זכורים לי במיוחד. הראשון ,קלף עם תמונה של השחקנית האיטלקיה השופעת והסקסית סילבנה מנגנו  שהתפרסמה בסרט "האורז המר " שהוצג כאן בתחילת ה-50'. אבל השיר היה מהסרט "ננה " והנה  חלק מהמילים כפי שנחרתו בזכרוני עד היום וסליחה על השיבושים :" יא ויין אל נגרו זומבון ביילנדו ביון רפיקה לה זמבובה אי לה מוחר. תן גוגנה (ואנחנו שרנו –תן בננה , קח ביסויט) די ביילר אל נואבו קומפס צ'יקה דונדה ואס (ואנחנו-דובדבן) ...אל ביון." רק אלוהים יודע למה אני זוכר את השטויות האלה. מהיו טיוב הנה המקור.                                        

הקלף השני נשא את תמונתו  של ראג' קאפור מהסרט המיתולוגי "הנודד". בצד השני היו מודפסות המילים של השיר שהפך שם נרדף להודי (אפילו שההודים היום מכירים את השיר.... מהישראלים) והכוונה כמובן "לאיצ'יקדנה" . ראג' קאפור שיחק כאן תפקיד צ'פליני בגרסה הודית והשיר מושר על ידי השחקנית נרגיס בקול מצפצף כמורה המתארת לתלמידיה ירק /פרי והם מנחשים מהו. השיר ארוך ונסתפק רק בקטע המוכר "איצ'יקדנה ביצ'יקדנה דנה או פרדנה איצ'יקדנה " למי שחייב לדעת את כל מילות השיר ובחסדי היו טיוב אפילו בתרגום לעברית. הסרט "הנודד" היה להיט מטורף ושיריו איצ'יקדנה ומרג'וטה הי ג'פני היו להיטי על וכל ילד שר הינדית שוטפת . הסרט הוצג בקולנוע "גל אור" ברמת יצחק בחודש אוגוסט , חום לוהט בהצגה יומית של שלוש שעות ומי שלא ראה , שמע, והריח 500 ילדים חצי ערומים, נוטפי זיעה ומצחינים בהתאם (עוד לא היו מזגנים) שרים בקולי קולות את להיטי הסרט  הפסיד חוויה.



השירים והקלפים שזורים גם בזכרונות הילדות . מאחר ולקלפים לא הייתה כנראה תכלית עיקר העיסוק בהם (חוץ מלשנן שירים) היה עץ או פאלי. זירת ההתרחשות היתה , בעיקר בחופש הגדול, מתחת לעץ פיקוס הגדול על המדרכה מול פיש ליד חנות כלי הבית. השכונה היתה מתכנסת בבגדי קיץ ,קרי- מכנסי התעמלות, גופיית סבא או סתם ערום, יחף ובמקרה הטוב סנדלים תנכיות וקדימה לקזינו השכונתי. יהודה חסון היה גדול המרוויחים. 



איצ'יקדנה