כדורגל אנגלי.מועדונים,אצטדיונים,מינויים,כרטיסים ,אוהדים ומה שבינהם-אבי מלר בקורס אוהדי כדורגל 23 דצמ' 09

 אבי מלר
בכבודו ובעצמו,האיש ששמו הפך לנרדף למונח "כדורגל אנגלי". חוש הומור כמו של מלר(קצת אנגלי,משחקי מילים),ידע עצום ויכולת ורבלית נהדרת ושחקנית חיזוק מפתיעה.

ההרצאה,בחלקה הראשון, עסקה בנושא הכרטיסים, מינויים,אצטדיונים,מחירים והשפעתם של אלה על עולם הכדורגל האנגלי ואולי גם העולמי.

החלק השני שייך לשחקנית החיזוק ויפורסם בנפרד.

מנצ'סטר יונייטד

מבחינתנו ,האוהדים, מ.י היא תופעה מעניינת ולא בגלל הישגיה על כר הדשא ,אלא ברמה הניהולית ,כלכלית,אוהדית.

עד לפני כשנתיים ,מ.י, שהיתה המועדון הפופולרי בעולם, היתה סגורה למעשה מבחינת היכולת להשיג כרטיס למשחקיה. הביקוש היה כה אדיר עד כי בפתיחת העונה היתה מבוצעת הגרלה לנרשמים ולמשחקים ואם היית בין הזוכים ,קבלת למעשה זכות לכרטיס לאחד מ-19 משחקי הבית, שלא בבחירתך.

כדי להבין את הסיבות יש ללמוד קצת על חוקי מכירת כרטיסים ומינויים באנגליה.

באולד טרפורד יש 77,000 מקומות ישיבה. הליגה כופה על הקבוצות להקציב 5-10% לאוהדי הקבוצה האורחת ומגבילה את הקבוצות בכמות המינויים, במקרה של מ.י מדובר בכ-55,000 מינויים כלומר נותרו כ-22,000 כרטיסים ולאחר הקצאה לאורחים נותרו כ-14,000 כרטיסים לקהל הרחב.

בפועל, הכרטיסים אינם מגיעים לקהל הרחב אלא לספסרים . דרכי ההגעה שונות החל מהשחקנים ,מקורבים,עסקנים וכלה בקבוצה עצמה שמרוויחה מכירה בלי להשקיע בפתיחת קופות ובמכירה מובטחת מראש והסיכון  הוא של הספסר.

מינויים-המהפכה בתחום הכרטיסים מקורה בהתרחשויות שחלו בתחום זה .את עולם המינויים של מ.י ניתן לחלק לשני דורות . הראשון , 35,000מינויי העידן הישן ,אותם מינויים משפחתיים שעברו בירושה מדור לדור וזאת כי ,כבר מסוף שנות ה-50 ,מ.י היא הקבוצה הפופולרית בתבל.

הקבוצה השניה הם הדור החדש, שהמתין שנים ברשימת המתנה ועם הגדלת האצטדיון בא על מבוקשו ,ההיקף למעלה מ-15,000.לאחר חלוקה זו שוב הפך מינוי למצרך יקר מציאות ,אם בכלל. דרך אגב, המחיר למינוי הזול, באולד טרפורד עומד על  450 שטרלינג שמשמעותו 20-25 שטרלינג למשחק,במונחי אנגליה זה מחיר מציאה.

 ב-2008/9 נפל דבר,פתאום שוב ניתן להשיג מינויים לקבוצה.להסברת התופעה כמה מילים על חברה בינלאומית למכירת כרטיסים לארועי ספורט.

old traford

ספורט איבנט 365
מדובר בחברה ישראלית (!) שמושבה בטירת הכרמל שיצרה קשרים עם מועדונים בכירים ואטרקטיביים בעולם הספורט בינהם לדוגמה אינטר,מילאן בארסה,באיירן מינכן ועוד. ומי יועץ התוכן בחברה,לענייני הכדורגל האנגלי ?-מיודענו,מלר. הסתבר כי באנגליה קשה יותר לייצור מערכת קשרים כזו ,בוודאי עם קבוצות כמו צ'לסי וארסנל אבל גם  עם הרבה אחרות. אבל ,לפני כחודש נפל דבר,מ.י  מכרה לספורט איבנט שמונה מינויים!. ספורט איבנט אינו היחיד בתחום ו-מ.י מכרה גם לחברות נוספות בתחום.
הסיבות לשינוי מגוונות ונפרט שלוש .הראשונה,סוציאלית,מחזיקי מינויים נאלצו עקב מצב כלכלי לממש נכסים.השניה,חברתית,החלשות הקשר הקהילתי של אוהדים לקבוצה שהפכה ממוסחרת מדי לטעמם.
השלישית,מימוש נכסים של חלק ממינויי דור ב'. השאלה ,אם לתהליך בו הוקמה F.C יונייטד יש השפעה על השינוי ,נותרת פתוחה.
כבר אמרנו כי המינוי למ.י נחשב לזול ומקנה לך -19 משחקי בית,3 משחקי בית בליגת האלופות בשלביה המוקדמים,וזכות סרוב ראשונה ליתרת משחקי הבית בליגת האלופות. על הסיבות לכך,בהמשך.
מועדונים ומחירים
כאמור מחיריה של מ.י, הפופולרית, זולים יחסית וכרטיס במחיר נקוב של 30 שטרלינג ניתן להשגה בקופה. מחיר הכרטיסים בלונדון יקר בהרבה ,עניין של גיאוגרפיה ותיירות.
כרטיס לצ'לסי ,בסטמפורד ברידג', במחיר נקוב, מתחיל ב-45 פאונד ועולה  עד 75 פאונד.
בארסנל,אצטדיון האמירויות, הכרטיס היקר עומד על 95 פאונד (650 ש"ח),יקר אפילו לאנגלים, אבל לא לאוליגרכים ודומיהם. מינוי בארסנל וצ'לסי עולה כ-800 פאונד.

                                                    emirates  stadium                                                                                                                        

דוגמה מצויינת למתרחש בשוק מחירי הכרטיסים בלונדון היא טוטנהאם,המשחקת באצטדיון וייט הארט ליין בן ה-36,000 מקומות בלבד .עובדה זו, בצד הפופולריות של הקבוצה מעלה את מחיר הכרטיס ל-70 פאונד,  השני בטבלת היוקר. המחיר דומה לארסנל אך בפועל מדובר בשתי רמות שונות, טוטנהאם לא התקרבה למועדון ארבע הגדולות מזה 18 שנה אך במחיריה היא נוהגת כמו קבוצת פאר,ומצליחה. סיבה נוספת היא 28,000 המינויים,אם נוסיף עוד כרטיסים לקבוצה האורחת ,לא נשאר הרבה לשוק החופשי.

white hart lane

ה"פטנט" של צ'לסי-צ'לסי היא סיפור ההצלחה ,של העשור האחרון ,בכדורגל האנגלי,קבוצה שקמה מהקרשים (ותודה לאברמוביץ') ועלתה לתהילה. ב-5 שנים השיגה שתי אליפויות,גביע אנגלי וגמר אלופות שהוחמץ בשל החלקה בבעיטת 11 ואפילו התחת של אברם לא עזר.צ'לסי הפכה ממועדון שולי, לאחת מחמש הגדולות בתבל. ההצלחה מחברת עוד ועוד אוהדים והביקוש גדל ,צ'לסי מבקשת למקסם את הרווח ,בנוסף למלון והמסעדה שכבר יש לה, וממציאה פטנט. במקום שהכרטיסים יזלגו לספסרים ,הומצא כרטיס ה-v.i.p. מקצים 300 כרטיסים במחירים 180-250 פאונד הכוללים סיור והסברים במועדון וארוחת 6 מנות מפוארת במסעדה ומשם לכדורגל. יקר ,אבל אם התארגנת בזמן , עדיין יותר זול מהספסר.ניחוש,גם זה יהפוך בקרוב למצרך קשה להשגה.

stamford bridge

 פרדוקס ההשפעות

המתרחש בליגה האנגלית היה אמור להשפיע על מכירת הכרטיסים ומינויים. היה צפוי שהאוהדים ,בשם המחאה מול "הקפיטליזם המסריח" שהתלבש להם על המועדונים,יעשו מעשה וידירו רגליהם מהמגרשים. מבחינה תחרותית ,הליגה האנגלית אמורה לאבד את האפיל שלה.

נוצר, למעשה, מועדון אקסלוסיבי של "ארבע הגדולות",מנצ'סטר יונייטד,צ'לסי,ארסנל וליברפול.
   לכאורה ,לא יתכן מצב שהמועדונים האלה   יחלקו   בינהם ,בקביעות, את התארים וההשתתפות במפעלים האירופיים,יגרמו למעשה להעדר תחרותיות ולא יפגע הביקוש הכולל. הקהל ,האנגלי במיוחד,אינו מסתפק בהצגה אלא מחפש גם שויון הזדמנויות,דרמה,הפכפכות ושינוי .במצב הנוכחי, אלה נעדרים.

צ'לסי היא קבוצת העשור והפכה לאטרקציה ,גם מ.י פופולרית ובכל זאת האם האצטדיונים מלאים ?גם בקבוצות שאינן במועדון ה-4?

ב-2006 דווח כי היתה ירידה של 3.9% במכירת כרטיסי שאר הקבוצות . חלק מהקבוצות נבהלו,בלקבורן ו-וויגן הורידו מחירים במשחקים מסויימים. התופעה עדיין קיימת אבל בפועל השינוי אינו מכריע ואינו משקף עדיין את ההתרחשות שלכאורה היתה אמורה  לקרות .באוק' נוב' האוהדים כבר מבינים כי הקרב על האליפות יוכרע בין מ.י ל-צ'לסי כאשר ליברפול וארסנל יזנבו מאחור.אולי ,בנס,תתגנב קבוצה נוספת לתוך המקום הרביעי.למרות זאת ורוח הספורט האנגלית המפורסמת אין עקרונות הכלכלה החופשית תופסים ,כדורגל וכלכלה ,כאן ,לא הולכים ביחד.

למרות הכל ,אוהדים ממשיכים ללכת למשחקים, נוצר סוג של ריטואל.הכדורגל באנגליה הוא ,יותר קהילתי,הרבה יותר חברתי בתפיסתו ,האוהדים ממשיכים להגיע גם ביודעם שאלמנט התחרות נפגע , כי ה"ביחד" חשוב לא פחות.

 דוגמה מעניינת היא מנצ'סטר סיטי ,שנרכשה בידי משקיעים ערבים ועברה לאצטדיון חדש. הקבוצה כבר התדרדרה  בעבר לליגה השלישית אבל עדיין הצליחה למשוך 34,000   צופים למשחק במיין רוד. עכשיו ,באצטדיונה החדש יש 46,000 מקומות ולמרות שלא תמיד היא מצליחה למלאם ,מדובר בעליה של 20% לעומת העבר.

city of manchester stadium

נשאלת השאלה מה צופן העתיד וכמה זמן נמתין לתשובה . היתכן כי תוקם ליגה אירופית בה יתמודדו 4 הגדולות מאנגליה ביחד עם ברסה, ריאל ואחרות,בסיטואציה כזו לא יהיו כרטיסים למכירה חופשית והביקוש יהיה אינסופי.ומה עם שאר הקבוצות ?אלה ימשיכו לשחק בליגה משלהן.

ליגת האלופות היא המודל,הצלחתה מסחררת,הכסף מדבר והוא מפעפע גם למדינות אחרות ויכול להיות שההגמוניה האנגלית תשבר ותתחלק עם מועדונים נוספים .

האם העלמות השויון והתחרות יביאו לחזרה של סוציאליזם (בכדורגל כמובן) ,בעיקר אמורים הדברים לגבי הדור הצעיר שאינו מונע רק מהמסורת ושושלת הדורות ,האם אלה ידירו רגליהם מהמגרשים ויביאו לשינוי או שהכסף הגדול ,יעשה את שלו.

 וימבלדון

לא מדובר בטורניר הטניס המפורסם,אלא בקבוצה שצמחה ברובע שבדרום מערב לונדון והייתה אחת הקבוצות של לונדון ששיחקה כמה שנים טובות בפרמייר ליג. שיא הצלחתה הייה זכייתה בגביע האנגלי ב 1988. בעונת הירידה מהליגה הראשונה, בסוף שנת 2000, שיחק בקבוצה ווליד באדיר (ואף הבקיע שער יפה נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד!!).הקבוצה לא שחקה במגרש המקורי בשכונה אלא בקריסטל פאלאס המרוחק ואף על פי כן המשיך קהל האוהדים להגיע . בשלב מסויים החליט הבעלים להעבירה ל...דבלין ולבסוף עברו למילטון קיינס כ-120 ק"מ צפונית ללונדו ושינו את שמם למילטון קיינס דונס.למעשה אחרי שהעבירה את כל הגביעים והתארים, ואת ה"היסטוריה" של ווימבלדון למועצת מרטון שבלונדון, היא איבדה כל קשר לווימבלדון המקורית והפכה להיות הקבוצה של העיר מילטון קיינס. יש לה איצטדיון חדש ומודרני, אוהדים שמספרם הולך וגדל משנה לשנה ואפילו סיכוי לא רע להעפיל לליגה הראשונה באנגליה.

.  האוהדים המקוריים פעלו כדי להציל את המורשת של המועדון הוותיק והם הצליחו והוקמה FC וימבלדון במתכונת אחותה ממנצ'סטר. למעשה, הקבוצה החצי מקצוענית של היום היא קבוצה שנכסיה שייכים למועצה העירונית של מרטון, וכך גם המגרש בו היא משחקת בשכונת קינגסטון הלונדונית - מערבית לשכונה המקורית של ווימבלדון.