פוסט זה נכתב לפני שנה כתגובה לסיפור של שלמה מן על הקיוסק של לאון. איזו דרך עגומה עשה המכתש מאז ועד היום.
דב בר בורוכוב
דב בר בורוכוב
בסוף שנות החמישים לו היה דב בר בורוכוב קם מקברו (בקבוצת כנרת) ורואה מהקיוסק של ליאון את בית הספר, שחינך ברוח הסוציאליזם ,מאחוריו ואת שכונת בורוכוב הפועלית משתרעת למרגלותיו ובתווך אותו מקום מפגש קהילתי שהפך ברבות הימים למעוז ספורטיבי אדום וסוציליסטי ,המכתש, מפנה מבטו ורואה את שכונות הפועלים של גבעתיים ,בוודאי היה מהמהם לעצמו מתחת לשפם בשביעות רצון .בחלומותיו בורוכוב ראה בארץ ישראל קרקע בתולית מבחינה מעמדית ומקום שניתן יהיה לבנות בו חברת פועלים יצרניים צודקת ושיוויונית לפי מודל הסוציאליזם האוטופי מבלי לעבור את שלב המהפכה. רעיון זה, הנקרא "סוציאליזם קונסטרוקטיבי", אומץ על ידי תלמידו של בורוכוב, דוד בן-גוריון.(ויקיפדיה).
בורוכוב היה מהמהם לעצמו כמה מילים ברוסית וחוזר ל"מעונו" בבית הקברות של כנרת להמשיך בדיונים על מהות הסוציליזם היהודי והגשמתו בארץ ישראל. קרוב לוודאי שהיה אומר לעצמו אחזור עוד חמישים שנה ונראה מה נשמע .
אתרע מזלו של דב להגיע אל מול הקיוסק של לאון , אי שם בתום העשור הראשון של המאה ה-21 וחשכו עיניו. לא סוציליזם ושויון ,אין קונסטרוקטיבזם ,את מקומם של אלה החליפו קונסטרוקציות הבניינים וקפיטליזם חזירי ,שכונת בורוכוב נעלמה ואיננה ובמקומה צצו,כפטריות לאחר הגשם, בתי מידות מהודרים ורוח הסוציאליזם ממנה והלאה. לפתע אורו עיניו – המכתש ,הוא עוד שם, יש תקוה, השכונה עוד מאוחדת ואנשיה ערבים זה לזה , נקהלים בפינת החמד ומדברים בנפלאות הסוציאליזם וצופים בבני הנוער המיטיבים להשתעשע בכדור. אך אבוי , מדוע שומם המקום, סגור ומסוגר ומיהם הגברתנים המסרבים להכניסו ומי זה אלוביץ' שבשמו הם נוקטים . ניסה דב בר לפשפש בזכרונו ולא עלה בידו לדלות מנבכי העבר שם של מנהיג פועלים כזה , לא נורא אמר לעצמו, כשאחזור לכנרת אשאל את ברל כצנלסון ,הוא לבטח ידע , הרי יש כאן בית ספר ורחוב על שמו.
אבל וחפוי ראש פנה דב בר לדרכו. הנה כך התנפץ החלום
בורוכוב היה מהמהם לעצמו כמה מילים ברוסית וחוזר ל"מעונו" בבית הקברות של כנרת להמשיך בדיונים על מהות הסוציליזם היהודי והגשמתו בארץ ישראל. קרוב לוודאי שהיה אומר לעצמו אחזור עוד חמישים שנה ונראה מה נשמע .
אתרע מזלו של דב להגיע אל מול הקיוסק של לאון , אי שם בתום העשור הראשון של המאה ה-21 וחשכו עיניו. לא סוציליזם ושויון ,אין קונסטרוקטיבזם ,את מקומם של אלה החליפו קונסטרוקציות הבניינים וקפיטליזם חזירי ,שכונת בורוכוב נעלמה ואיננה ובמקומה צצו,כפטריות לאחר הגשם, בתי מידות מהודרים ורוח הסוציאליזם ממנה והלאה. לפתע אורו עיניו – המכתש ,הוא עוד שם, יש תקוה, השכונה עוד מאוחדת ואנשיה ערבים זה לזה , נקהלים בפינת החמד ומדברים בנפלאות הסוציאליזם וצופים בבני הנוער המיטיבים להשתעשע בכדור. אך אבוי , מדוע שומם המקום, סגור ומסוגר ומיהם הגברתנים המסרבים להכניסו ומי זה אלוביץ' שבשמו הם נוקטים . ניסה דב בר לפשפש בזכרונו ולא עלה בידו לדלות מנבכי העבר שם של מנהיג פועלים כזה , לא נורא אמר לעצמו, כשאחזור לכנרת אשאל את ברל כצנלסון ,הוא לבטח ידע , הרי יש כאן בית ספר ורחוב על שמו.
אבל וחפוי ראש פנה דב בר לדרכו. הנה כך התנפץ החלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה