פוסט זה נכתב עבור אתר קבוצת הכדורסל לאחר המשחק מול הפועל ערבה ת"א 17 אוק 11
כדורסל ב"ברבור"
למרות הצהרותי, החד משמעיות, בדבר חוסר הבנתי והתעניינותי בכדורסל מצאתי עצמי איך שהוא בבית ברבור. לכאורה אחראים לכך בעצם שניים-עוזי פרל ויהורם איתן שחפרו לי בשכל עד שהתרצתי. למען האמת הדלת כבר הייתה פתוחה ובתוך תוכי כבר תכננתי ללכת ואפילו כבר עדכנתי את האשה מראש .
בית ברבור ,קל"ב קלאסי , בדיוק 4 דקות נסיעה מהבית, חניה בשפע ואפילו כניסה בחינם . רגע ,נגד מי משחקים ? הפועל ערבה" (ב דגושה ניקוד סגול )? קבוצה ערבית ? יש דבר כזה ? ולמה בתל אביב? בכניסה לאולם צר המידות הבנתי שיש בעיה רק בניקוד ומדובר בקבוצת לפלפונים תל אביבית.
התמריץ הגדול להגיע למשחקים הוא קהל האורדונים המוטרפים ב"יציע " שבשילוב ממדי המבנה והאקוסטיקה מייצרים מסך רעש אדיר המהמם את היריבה . שחקני ערבה ,כבר בחימום לא הבינו מה נפל עליהם ונראו המומים ומבולבלים, בהמשך הסתבר שגם הכדורסל שלהם לא משהו מה שמסביר את הסקור הגבוה , כמעט 100!
ביציע נראו הפרצופים המוכרים , ראשית הקומנדו בהרכב מלא ופעיל במיוחד שלא הפסיק לרגע לדחוף ולעודד , עם ארסנל שירי הכדורגל בתוספת שירי "הלל" לשחקני היריבה ובראשם מס' 8 שזכה לשלל הצעות על אפשרויות אשפוזו הפסיכיאטרי ורמזים עבים כפיל על נטיות מסויימות. הקורבן שיתף פעולה.
גם אביזרי העידוד שודרגו והותאמו וכבר נראה ביציע דגל רלוונטי ואף אב טיפוס לצעיף שעוצב בידי מעצב הבית , ליאור עירוני וכבר זכה להזמנות. כל אלה בנוסף לתוף והמתופף הצמוד שאיימו להפיל את התקרה והאביזרים המוכרים מיציע הכדורגל.
אל אלה הצטרף הגרעין הקשה של המכונים "מבוגרים"- עוזי פרל,אריק בורוכוביץ ,יורם איתן, העירונים, גד לביא, אילן ברק ,יענקלה ורד, רן קוניק, פומרנץ , שמוליק האיש והרעשן הפעם בלי קריאת הקרב ימינההההההה,ועוד רבים וטובים. כן ,גם הפתעה קטנה בדמות האלוף איתן דנגוט מתאם הפעולות בשטחים שהביא את בנו שמיד אומץ על ידי יהורם איתן, עוטר בצעיף והצטרף למקהלה, ברוך בואך אורדון צעיר ולא נשכח את נציגת הבלונד , יעל. עוד נצפו פרצופים מוכרים פחות (לי ) שלפי ההתלהבות נמנו על קהל האוהדים של ימי "ראש העיר ". השילוב הוכח כקטלני וסחף את היציע לאורגיה אדומה פרועה וצוהלת , איזה כיף.
וכמובן היה גם כדורסל. תענוג צרוף של ספורט צנוע, דל אמצעים ויכולת אבל גדוש באהבה טהורה לספורט במובן הצרוף ביותר. דווקא העליבות מדיפה ריח של טוהר שנעלם ככל שעולים, המזכירות המאולתרת , העדר חדרי ההלבשה, קיום או אי קיום חלק מהשעונים אלה חלק מהקסם.
ר"ג עלו ללא כוכב המשחק הקודם, נמרוד כהן , שנמלט ל-חו"ל לאחר ההשפלה באשקלון , אבל העדרו לא הורגש וכוכב חדש צץ, עופר גולדברג, שסחף את הקבוצה למשחק לחימה חסר פשרות מלווה בשליטה מתחת לסל (תודה למספר 4 ) , שלשות ואין ספור חטיפות, מצא חן גם מספר 7 במשחק אינטליגנטי. ערבה לא הוותה יריב והאדומים מלווים במלאכי הגיהנום מהיציע מחצו אותם בהפרש של 22 וסקור של 98, אי אפשר לדרוש יותר. פיק אנד רול , בוקס אנד ואן , אזורית, פאסט ברייק,צבע, גארד , פורוורד ועוד כאלה , עדיין לא . את זה נלמד עם הזמן.
ושוב תודה ענקית לשניים שאפשרו את כל זה – הצמד צחי ופרימור.
לאסוף כוחות .הדרבי בפתח, נקרע את "אורדע" ונהפוך אותם ל"אורלי "( בדיחה לותיקים ).
כדורסל ב"ברבור"
למרות הצהרותי, החד משמעיות, בדבר חוסר הבנתי והתעניינותי בכדורסל מצאתי עצמי איך שהוא בבית ברבור. לכאורה אחראים לכך בעצם שניים-עוזי פרל ויהורם איתן שחפרו לי בשכל עד שהתרצתי. למען האמת הדלת כבר הייתה פתוחה ובתוך תוכי כבר תכננתי ללכת ואפילו כבר עדכנתי את האשה מראש .
התמריץ הגדול להגיע למשחקים הוא קהל האורדונים המוטרפים ב"יציע " שבשילוב ממדי המבנה והאקוסטיקה מייצרים מסך רעש אדיר המהמם את היריבה . שחקני ערבה ,כבר בחימום לא הבינו מה נפל עליהם ונראו המומים ומבולבלים, בהמשך הסתבר שגם הכדורסל שלהם לא משהו מה שמסביר את הסקור הגבוה , כמעט 100!
ביציע נראו הפרצופים המוכרים , ראשית הקומנדו בהרכב מלא ופעיל במיוחד שלא הפסיק לרגע לדחוף ולעודד , עם ארסנל שירי הכדורגל בתוספת שירי "הלל" לשחקני היריבה ובראשם מס' 8 שזכה לשלל הצעות על אפשרויות אשפוזו הפסיכיאטרי ורמזים עבים כפיל על נטיות מסויימות. הקורבן שיתף פעולה.
גם אביזרי העידוד שודרגו והותאמו וכבר נראה ביציע דגל רלוונטי ואף אב טיפוס לצעיף שעוצב בידי מעצב הבית , ליאור עירוני וכבר זכה להזמנות. כל אלה בנוסף לתוף והמתופף הצמוד שאיימו להפיל את התקרה והאביזרים המוכרים מיציע הכדורגל.
אל אלה הצטרף הגרעין הקשה של המכונים "מבוגרים"- עוזי פרל,אריק בורוכוביץ ,יורם איתן, העירונים, גד לביא, אילן ברק ,יענקלה ורד, רן קוניק, פומרנץ , שמוליק האיש והרעשן הפעם בלי קריאת הקרב ימינההההההה,ועוד רבים וטובים. כן ,גם הפתעה קטנה בדמות האלוף איתן דנגוט מתאם הפעולות בשטחים שהביא את בנו שמיד אומץ על ידי יהורם איתן, עוטר בצעיף והצטרף למקהלה, ברוך בואך אורדון צעיר ולא נשכח את נציגת הבלונד , יעל. עוד נצפו פרצופים מוכרים פחות (לי ) שלפי ההתלהבות נמנו על קהל האוהדים של ימי "ראש העיר ". השילוב הוכח כקטלני וסחף את היציע לאורגיה אדומה פרועה וצוהלת , איזה כיף.
וכמובן היה גם כדורסל. תענוג צרוף של ספורט צנוע, דל אמצעים ויכולת אבל גדוש באהבה טהורה לספורט במובן הצרוף ביותר. דווקא העליבות מדיפה ריח של טוהר שנעלם ככל שעולים, המזכירות המאולתרת , העדר חדרי ההלבשה, קיום או אי קיום חלק מהשעונים אלה חלק מהקסם.
ר"ג עלו ללא כוכב המשחק הקודם, נמרוד כהן , שנמלט ל-חו"ל לאחר ההשפלה באשקלון , אבל העדרו לא הורגש וכוכב חדש צץ, עופר גולדברג, שסחף את הקבוצה למשחק לחימה חסר פשרות מלווה בשליטה מתחת לסל (תודה למספר 4 ) , שלשות ואין ספור חטיפות, מצא חן גם מספר 7 במשחק אינטליגנטי. ערבה לא הוותה יריב והאדומים מלווים במלאכי הגיהנום מהיציע מחצו אותם בהפרש של 22 וסקור של 98, אי אפשר לדרוש יותר. פיק אנד רול , בוקס אנד ואן , אזורית, פאסט ברייק,צבע, גארד , פורוורד ועוד כאלה , עדיין לא . את זה נלמד עם הזמן.
ושוב תודה ענקית לשניים שאפשרו את כל זה – הצמד צחי ופרימור.
לאסוף כוחות .הדרבי בפתח, נקרע את "אורדע" ונהפוך אותם ל"אורלי "( בדיחה לותיקים ).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה