עיטור העוז
יש רגעים בחיינו בהם אנו נדרשים להכריע ולקבל החלטות מה לתעדף, לעיתים ההחלטות הרות גורל, מייסרות ומלוות בחיבוטי נפש. בדרך כלל החלטות חשובות מתקבלות ומוכרעות לכאן או לכאן. ומכאן הקושי - אתה שנוי במחלוקת עם עצמך בבחינת "קח מזה וגם מזה אל תנח ידך".
להכרעה כזו נדרשנו ביום שלישי האחרון - רצה הגורל והצטלבו שני אירועים, לא ממש כאלה שמכריעים גורלות, אבל מספיקים כדי לגרום לך התלבטויות - משחק הכדורגל בגביע הטוטו מול רמה"ש וממול משחק כדורסל בליגה השלישית מול אליצור גבעת שמואל. אם הייתם אומרים לי לפני שנתיים שאתלבט בין שני ארועים כאלה קרוב לוודאי שהייתי אומר "פחחח, מה זה כדורסל, מה זה אליצור, וגבעת שמואל? מה יש שם חוץ מאלפרון?"
לגבי דידי היתה רק אופציה אחת - כדורגל וכמובן הפועל ר"ג, למען האמת לא היה במה להתלבט, כי כדורסל פשוט לא היה.
אבל נפל דבר, שני עלמי חמד מהגרעין הקשה והאיכותי של האורדונים, צחי ועומר, עשו מעשה והקימו קבוצת כדורסל ולא סתם, אלא של האוהדים. חלום הספורט בגרסתו המזוקקת קרם עור וגידים(בסתר ליבנו אנחנו עדיין מפנטזים, אולי אפשר גם בכדורגל). כל פלגי האוהדים מצעירי הקומנדו עבור בוותיקי היציע וכלה בפליטי האימפריה של קפלן ושו"ת, התאחדו. הם מלווים ויוצרים סימביוזה מופלאה בין היציע למגרש עד שקשה להפריד מי אוהד ומי שחקן - שני הצדדים אוהדים שרופים זה של זה.
חלק מההצלחה יש לזקוף לזכות הכשרת הקרקע שעשה מועדון הכדורגל שמצד אחד הצמיח גרעין אוהדים קשה ואיכותי(גם אם מועט) ומצד שני הנחיל לנו שרשרת אכזבות בלתי פוסקת. יצירת חלופה חדשה גרפה אליה את האוהדים על שלל האנרגיות והיצירות שהועברו חיש קל מהדשא לפרקט.
ולאחר שהכברתי מילים על הרקע שבתי להתלבטות. נכון הכדורסל הוא ממתק אבל הכדורגל הוא עדיין המנה העיקרית, הכדורסל הוא הפילגש הצעירה והכדורגל אשת חיקך הנצחית, הכדורסל מביא נצחונות, חיבור מטורף שחקנים - קהל, אבל בכל זאת אי שם בליגה הרביעית, הכדורגל פחות מצליח, בלשון המעטה, אבל בליגת על (עדיין).
כמובן שלא הייתי המתלבט היחיד, השאלה צפה ועלתה בחוגי האוהדים וביתר שאת ביציע בשבת(מול מ.ס אשדוד) אבל תשובה ברורה לא היתה. "עוד לא החלטתי " היה הדיבור השגור. ואז בא המשחק הנרפה מול אשדוד והפור נפל - הולכים לכדורסל. יש גם תירוץ - הכדורגל זה רק גביע הטוטו ויש גם משחק בית בנוסף. מפות נשלפות, הג'י.פי .אס מכוייל , גבעת שמואל הנה אנחנו באים. סליחה מועדון הכדורגל, זה רק הפעם, אני מבטיח שזה לא יחזור, בסדר?
"...והכדורגל אשת חיקך הנצחית"
ההתחלה היתה גרועה, כבר בדרך מרמת אביב הסתבכתי בכניסה לגבעת שמואל, ה-ג'י. פי. אס שבת, אין את מי לשאול ואם יש הוא לא יודע. בסוף הגעתי עד האולם וחיפשתי 15 דקות איך נכנסים. אף מקומי לא יודע... עד שמצאתי כבר הייתי באיור של 20 דקות. אליצור גבעת שמואל הם לא השומרוני הטוב משבוע שעבר, אין כיפות, פה מדובר בקבוצה שחלקה קבלני עליות(ע"ע אליצור ר"ג) ומשחקים יחד זמן רב. זו קבוצה קשוחה ופרובוקטיבית, שעשתה הכל להקשות על בחורינו המצויינים את החיים. המחצית הסתיימה בסקור נמוך ויצאנו לשאוף אויר במזנון של זליכה "מפקיע המחירים" (מה זה בורקס בשנקל?!). גם במחצית השניה נמשכה הנדנדה וגם העידוד המסיבי שגרם ל-23 המקומי להתלונן על הרעש ולחטוף מקהלה בשיר הידוע "23 הוא קוקסי..". משחק חכם של אטלס (לטעמי המצטיין ), חוף אל חוף של דורון ומלחמה מתחת לסל של "רועי הזערורי" ויש עוד נצחון - "נשיר לך הפועל אימפריה ."
הטוב לא נגמר - הפועל חיפה הפסידו למגידו ונפתח פער בצמרת וגם הכדורגל נצחו .
אפשר ללכת לישון בשקט . אליייייייך........
42
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה