ישראל יוון 2-1 1960

ישראל-יוון 1960

1960 הייתה משנות השיא של נבחרת ישראל ושיאה בקמפיין הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת רומא. מיטב השמות, מהסטוריית הכדורגל הישראלי ,כיכבו: חודורוב, לבקוביץ', סטלמך ,רפי לוי, שייע גלזר ועוד. נציג הפועל ר"ג היה המגן השמאלי חנוך מורדכוביץ.
הנבחרת הונהגה ע"י המאמן ההונגרי , גיולה מאנדי, שמחק את הביטוי "להפסיד בכבוד" והוביל את הנבחרת למסע השגים שהחל בתיקו 1:1 עם פולין, אליפות מערב אסיה, תיקו סנסציוני 2:2 עם יגוסלביה ואז הגיע המשחק מול יוון.

המשחק הראשון-אצטדיון ר"ג-6 מרס 1960
השגי הנבחרת העלו את רף הציפיות לקראת המשחק. היה זה המשחק החמישי בין שתי הנבחרות, בכל ארבעת הקודמים הפסדנו.
בין 45000 הצופים היה גם עבדכם הנאמן ,עומד במקומות העמידה (היום היציע המזרחי) ,עם שמש בעיניים ותקווה בלב. ב-15:15 שרק השופט (הפרסי!...היו זמנים) והמשחק יצא לדרך. ההרכב (מהמחברת):

וכך תאר את המשחק י.פורת , כתב הספורט של מעריב:
"..ברגעים הראשונים התנהל משחק עצבני כשהרוח נושבת בגב היוונים ומאפשרת להם תנועה קלה ובעיטות ארוכות טווח ובגלל זה בא גם השער הראשון.." (בתרוצים תמיד היינו חזקים...) "..ואז בא הרגע האומלל במשחק. הבלם היווני ,שנמצא במרכז השדה, בעט כדור גבוה וחזק לעבר שער ישראל. חודורוב יצא עד סמוך לקו ה-16, התרומם והדף, אולם הדיפתו רק שינתה את מהלך הכדור במעט, והכדור עשה את דרכו לשער. מורדכוביץ', שחש להציל את המצב, נשאר המום על פי השער כשהכדור חולף מעל ראשו-לרשת..." היינו בהלם! גול משום מקום ועוד לחודורוב! התמונה וה"תאור" מהמחברת:

בדקה ה-14 בעט רפי לוי לשער ואת ההדיפה בעט סטלמך לקורה. בדקה ה-50 מתחיל
מורדכוביץ' מהלך בהרימו כדור לרחבה, סטלמך בועט, השוער הודף ומנצ'ל (מכבי חיפה) "..עט
על הכדור והשכינו ברשת, לצהלת הצופים שהריעו ממושכות.." גם אני!

תאור מפורט מתוך המחברת:

החל מהדקה ה-70 מתפתח לחץ על השער היווני, אך ללא תוצאות. הנסיונות של סטלמך, גלזר ורפי לוי, לפניכם(מהמחברת):

ואז בדקה ה-86 ,שוב אותו מנצ'ל, מכדרר במרכז השדה ושולח כדור ארוך לרחבה. גלזר,
בהטעיה אופיינית ,פותח רגלים ,נותן לכדור לעבור, מטעה את הבלם ובועט שטוח לפינה השמאלית ו...2:1 "..לא היה גבול לשמחת הקהל..".וגם שלי.

ומהמחברת, תאור ותמונות משתי זוויות: הזוית של גלזר והזוית של השוער

שמחת המנצחים:

וכך נכתב על חנוך מורדכוביץ' שלנו ,בבקורת השחקנים: "...חנוך מורדכוביץ' שבמחצית השניה
הרבה להתקדם וסייע בכך ביצירת הלחץ הרצוף על השער היווני..."

למרות הנצחון המתוק לא היה זה משחק טוב של הנבחרת .כך כתב על כך י. פורת ממעריב: "...אותה דקה נפלאה ה-86-שהסבה קורת רוח רבה רבה והמתיקה את הרושם הכללי המאכזב,שהשאירה נבחרת ישראל."

נחמיה בן אברהם, איש תקשורת הספורט המיתולוגי שהיה שדר הרדיו היחיד בעלים עורך וכתב
ב"חדשות הספורט" וגם כתב במעריב ספורט, כתב במאמר פרשנות: "..יש הרבה מה לומר לחובת הנבחרת הישראלית שניצחה אתמול את נבחרת יוון אבל, האם יהיה זה נכון לשבת ולנתח את המשחק הזה באמת המידה הרגילה.כאילו היתה זו תחרות רגילה ואפילו-תחרות בינלאומית רגילה? תודו שלא יהיה זה הוגן. כי חג הנצחון על נבחרת יוון מאפיל כרגע על כל היתר..." פוליטיקלי קורקט במיטבו.

גם הקהל לא יצא נקי מבקורת: "..חבל שלא נתברכנו בקהל טוב. הקהל שלנו הוגן,ממושמע ו...קריר..." נשמע מוכר, לא? האמת שאני זוכר דווקא קהל מעודד וגרון צרוד למחרת בבית הספר.

משחק הגומלין נערך חודש מאוחר יותר באתונה ועל כך בפרק הבא.