יוון-ישראל 1960 (משחק הגומלין)

יוון-ישראל 1960 (משחק הגומלין)
משחק הגומלין-אצטדיון אלכסנדרוס אבניו-3 אפריל 1960

כמעט חודש לאחר הנצחון כאן באצטדיון ר"ג, 30,000 אוהדים יוונים באצטדיונה של פאנאתנאיקוס בפיראוס.

הרכב הנבחרת:חודורוב,מויססקו,בנבנישתי,אמר,טיש, לבקוביץ', רוזנבוים,סטלמך, גלזר,רפי לוי ומנצ'ל.(לא היה אחד שלא ידע לדקלם את ההרכב במבטא ההונגרי של המאמן גיולה מאנדי). חנוך מורדכוביץ' שלנו היה מחוץ להרכב ודרכו בנבחרת הסתיימה.

למרות הנצחון ב-ר"ג היתה בארץ בקורת רבה על יכולתה של הנבחרת מול קבוצה יוונית בינונית . נחמיה בן אברהם :"...נבחרת יוון,שראינו אתמול,היא החלשה מכל הנבחרות היווניות ששחקנו נגדן...".אהרון להב "דבר": "...נבחרת ישראל לא התרוממה לדרגת משחק גבוהה... חוסר משחק צוות.. ויתור על השליטה במרכז השדה ...הנבחרת היוונית הפגינה משחק בינוני מאוד ..."

לא, זה לא נכתב בעיתון של יום ראשון האחרון אלא לפני 49(!) שנה.

המחצית הראשונה ( על פי כתב הספורט של "הארץ") יחיאל ארזי: "...בלטה בתנועה שוטפת של היוונים ובמשחק מוקפא שלנו..." לחץ יווני, חודורוב במיטבו, שלושה מצבים לישראל ונסתיימה המחצית.

פתיחת המחצית השניה לא בישרה על שינוי ושוב חודורוב. אבל, בכדורגל כמו בכדורגל, דקה 57 סטלמך מרים משמאל, הכדור לרוחב הרחבה עובר את השוער וה"שועל" גלזר מגיח ונוגח מתחת למשקוף 1:0 לישראל! (לא מצאתי תמונה..).

עד הדקה ה-66 מצליח חודורוב ,ביכולת שיא,לשמור על רשת נקייה. כדור יווני מורם לרחבה והחלוץ היווני (סאראפידוס ,אם אתם מתעקשים) ב-וולי אדיר לקורה ופנימה 1:1. בשער הזה עוד ידובר.

10 דקות חולפות. בעיטה,חודורוב הודף וההוא מדקה 66 במקום ושוב בעיטה לקורה ופנימה, 2:1.



כמובן שהיו סיבות להפסד, הנה הראשונה:

לא היתה טלוויזיה ולא פוסק והשופט האיטלקי חשב אחרת מהליימן (קוון) היווני(!) ולמאנדי לא נותר אלא להגיד "...יש לו ספיקות ביחס לתוקף השער היווני הראשון..." בטח בהונגרית זה נשמע משכנע יותר.

יחיאל ארזי מצא סיבה נוספת "...המגרש החלק והבוצי היה בעוכרי השחקנים שהרבו להתחלק...".הלו, מה עם העברית? גם לא היתה טלוויזיה ולא שלמה שרף שישאל איפה הסטופקס.

היוונים, אחרי המשחק, די זלזלו בנבחרת הישראלית והגדיל לעשות המאמן היווני אבטיחיו גומז "...בכושרה הנוכחי תספוג ישראל חמישה שערים מיגוסלביה..." ואיזה אבטיח אכל אבטיחיו ,ישראל נצחה את יגוסלביה. ויוון? היא אכלה חמישיה.

בנוגע לשחקן המצטיין לא היו חילוקי דעות וגם היוונים הסכימו כי התואר הזה מגיע לחודורוב. לא היתה זו הפעם הראשונה והאחרונה במשחקים בינלאומיים. שלוש שנים אחר כך היו חודורוב והמגן בנבנישתי שותפים מרכזיים באליפות ההסטורית של ר"ג.

ולא,כמובן שלא הייתי במגרש ,אבל גם שידור (רדיו כמובן) לא היה. "...מהנהלת קול ישראל נמסר כי בשל חוסר הבטיחות בקשר הרדיו- טלפוני בין ישראל לבין יוון,הוחלט שלא להסתכן בשידור חי..."

ב- 1960 היינו כנראה עדיין מדינת עולם שלישי.

מיוון המשיכה הנבחרת לבלגראד למשחק מול יגוסלביה.