בחסות ההשגחה העליונה
אחרי כל הניסים והנפלאות שעברנו העונה – אנחנו מחכים לעוד אחד קטן
מאת יוסי עוז (אדום עתיק)
מסע הקסם המסתורי שעברה האורדוניה הוא מעל כוח הסבל של בן תמותה רגיל. זר לא היה עומד בזה. בן אנוש רגיל לא היה מעלה על דעתו לאהוד קבוצה כזו. רק אורדון שהאהדה אצלו בגנים, או שהוזרקה לו אי שם בבחרותו, שורד מחול שדים כזה לאורך שנים. הפועל ר"ג היא נדנדת ענק. פעם אתה למעלה ופעם למטה, בעצם יותר למטה מאשר למעלה, וגם כשה"למעלה" מגיע הוא משום מה קצר ומייסר ואתה שוב למטה, כולך אחוז געגוע לחזור מהר ככל הניתן. האמת שאחרי שש עליות (וירידות בצידן), הגוף האורדוני מפתח חסינות מסויימת.
העונה החולפת זרקה אותנו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ובחזרה. מפתיחה כושלת לריצה מטורפת, ואז רגע לפני המאני טיים שוב קריסה שבחסדי שמיים וההשגחה העליונה, שבה עוד ידובר (בתיווך יקירנו שינה וחולצת הפלאים שלו), יצאנו ממנה מחוזקים ובסיוע כמה מעשי פלא ואלוהים אחד, שהוא בכלל ארגנטיני, הגענו למנוחה ולנחלה.
אם לא די בכל אלה, ניחתה עלינו מהלומה נוספת, אולי הכואבת מכולן, בהודעתו של ארקין על עזיבת המועדון. אירוע זה הכאיב במיוחד לאורדונים שסברו שסוף סוף הגיע הקץ לעידן אי הוודאות הפיננסית המלווה את המועדון כצל, וחלמו על מועדון יציב ובריא, ואם תרשו לי אפילו על יותר מכך. אלא שאז מסיבות עלומות קרה מה שקרה, ורק לארקינים הפתרונים והעתיד מי ישורנו.
כמה אירועים בעונה הזו יישארו בלתי נשכחים. בראש ובראשונה סיפורו של קרלוס ובנו איגור. מחווה אנושית נדירה של ארקין עם חיבוק לוהט של האוהדים ליוו את הטרגדיה, ממנה יצאו כולם מאוחדים ומחוזקים. מעל כולם קרלוס, שהתנחל בלב כולנו. כמה סימלי שער הנצחון ברעננה. אין ספק שהוכתב מהשמיים. מציאות רגילה לא יכולה להפיק אירוע כזה. לא נשכח גם את אובדן המכתש, ביתנו ומבצרנו, הזכייה בגביע הטוטו, מחאת האוהדים וכמובן את קרב הגלדיאטורים בזירת הקולוסיאום הווינאי, עליו נכתב הפסוק "מעז יצא מתוק". ותודה להרצליה שידעה את מי לנצח ולמי להפסיד (ולא שהתכוונה לכך) וגם כמה חרחורי בוז לתיאטרון האבסורד בעילוט.
המירוץ של החודש האחרון היה יותר מבלתי אפשרי וחייב אותנו לתעצומות נפש ואופטימיות בלתי נדלית, מצרך נדיר בהתחשב בסיטואציה שראשיתה אולי במהלומה המשולשת מידי יורשי טרומפלדור בהיכל התקווה, הגעתנו לישורת האחרונה מקוזזים כדבעי ואז ירושלים אפס שתיים ואנחנו במי אפסיים. אך כתמיד הוכח שאנחנו כעוף החול, הפניקס, שלפני שכילה את עצמו באש קם מחדש לתחייה מן האפר. לתחייה הזו אחראית בלעדית ההשגחה העליונה, שזימנה לנו שוטה עם כתובת אלוהית על חולצתו, שהציתה אש בבני ישראל וישמעאל והמשיכה בהעמדתנו בניסיון הדיינים ותוצאותיו, אבל שלחה לנו את נציגה הארגנטיני לחולל נפלאות רגע לפני הדמדומים.
וכמובן הסיומת באיצטדיון המושבה, שבה הוכחנו קבל עם (האורדונים) ועדה (לוד, רמלה, טייבה, חצי ואדי ערה, נצרת ועוד עדות בני ישמעאל באשר הן) מי ראויה לעלות לליגת על. בסיוע צבא אורדונים שהגיחו מהמחילות בהמוניהם, ושוב בסיעתא דשמייא נשלחו לנו שני מלאכים, בוקסה וחמו, להבקיע לנו פעמיים את הים ולשלחנו לארץ ליגת העל המובטחת. כל אלה מעשה ידי ההשגחה העליונה, ואין מלבדה.
קינחנו במסע מפואר באוטובוס האדום וב"נשף" עלייה בהיכל המכבים, במרחק יריקה מהמעוז הווינאי, עוד תעלול להעמידנו במבחן ההשגחה. מה רבו מעשייך השגחה עליונה.
עייפים אך רצוצים, חסרי נשימה וכוחות, הגענו לקו הסיום שהוא שוב קו ההתחלה ומבטינו נישאים מעלה להשגחה העליונה – אולי תיאות שוב להעניק לנו מחסדיה ולשגר מלאך מושיע. מה לעשות, התרגלנו.
תגובות על בחסות ההשגחה העליונה
מאת יהורם איתן
יוסי בלי ספק מצאת לנו את הדמוי הכי מתאים-עוף הפניקס,אמצתי לאורדון בטריבונה .
מאת מיקי ר.
יש לקבל עידוד רב מהעובדה שפרדי יצא לחו"ל כדי לבדוק מיקום למחנה/ות אימון.
כלומר יש מי שדואג (ההשגחה העליונה של יוסי?) שהקבוצה ממשיכה לתפקד, והיטב.
תודה.
אגב, יוסי, אחלה פוסט.
מאת אייל ברזילי
כלומר יש מי שדואג (ההשגחה העליונה של יוסי?) שהקבוצה ממשיכה לתפקד, והיטב.
תודה.
אגב, יוסי, אחלה פוסט.
מאת אייל ברזילי
יוסי אחלה פוסט, אני לא יודע אם שמעת אותי אומר את זה בעבר, אבל אני חוזר על המנטרה הזו שהפועל רמת גן היא עוף החול "הפניקס".
יאללה הפועל ליגה של 14 יהיה קשה מאוד לשרוד עם הנהלה יציבה ובטח ובטח שבלי הנהלה.
עוד דבר קטן חבל שהשגחה עליונה לא השאירה את פרננדז אצלנו…
יאללה הפועל ליגה של 14 יהיה קשה מאוד לשרוד עם הנהלה יציבה ובטח ובטח שבלי הנהלה.
עוד דבר קטן חבל שהשגחה עליונה לא השאירה את פרננדז אצלנו…
