יום שישי, 14 באוגוסט 2015

                                    שלום גשרקה
שלום לך. מעולם לא הכרנו רשמית אבל עברתי על פניך מאות פעמים ,גם מתחתיך ואפילו מעליך. החוויה  לא הייתה מרנינה במיוחד , סתם גוש אפור נטול חן ויופי רובץ בצומת רבת כיעור שמצידה האחד בנייני מידות מגלומניים ומצידה השני  גרוטאות ,מוסכים ובתי מלאכה מזוהמים. משקיף על הכל בניין "מעריב " שאף הוא  והעיתון השוכן בו ידעו ימים טובים יותר , נסתר מאחוריו מתחם השוק הסיטונאי שגם הוא הלך לעולמו.
משני עבריך נמתחה "דרך בגין" או בשמה ההיסטורי "דרך פתח תקוה" , אף היא אפורה ומיוזעת ובקצה "התחנה המרכזית הישנה"  ,עליה השלום, שמעולם לא הייתה פנינה.  ואיזה שם נתנו לך , "גשר הנשרים "  ,שם שבא לכבד  את חללי מבצע אנטבה ,אבל בינינו לא כל כך התאים לך, האמת נראית פחות נשר ויותר סתם פגר.  גם את זה נטלו ממך לטובת "גשר מעריב",עיתון שיש לו גשר.
טרם היותך גשר היית סתם צומת פקוקה ואפורה כדרכן של צמתים.   נכון היה לקרוא לה" צומת הסטייק ". זכורה לי בעיקר הסטקיה המיתולוגית "ויקטור" בה היינו נועצים שיניים בסטייק לבן  בלילות שישי בשעות הקטנות  , כמובן "מי ומי " ,בהנהגתו של כרובי, מעוז הפלצנים של אז .ואפילו "מפגש הסטייק" אף היא מיתולוגיה בפני עצמה החלה כאן. ובמדינתנו בלי טרור אי אפשר  ,ב-2002 קפץ מחבל מהגשר ופתח באש על "מפגש הסטייק"  ו"סי פוד" ששכנו כאן.
העולם משתנה וזז קדימה  הכל סביבך השתנה-בתי המידות, מתחם השוק  העומד להפוך למגדלים, מתחם חסן עראפה אזור המוסכים  שאף הוא יאכלס בנייני ענק, אפילו מעריב כבר מחרחר יסורי גסיסה ארוכים .  רק אתה נותרת רובץ באפרוריות וגונח תחת הנטל היומיומי. אז זהו הגיע גם זמנך ללכת ולפנות את המקום לבשורה החדשה  , הרכבת.
גם ללכת בכבוד לא נתנו לך , הובטח מפגן זיקוקין מרהיב בו תעלה השמימה בסערה סטייל אליהו הנביא אבל המשטרע פועלת למנוע מעימך ומעימנו גם כבוד אחרון זה .
נכון ,נכונה לנו תקופת ביניים ארוכה, בה לא יהיה גשר וגם לא רכבת וכמקובל במחוזותינו הזמן יוכפל וישולש , האם לעיתים תפלט מגרוננו אנחת געגועים  לגשר ההוא? בהתחשב באלטרנטיבה רבת השנים , יתכן.
שלום גשרקה.

אין תגובות:

פרסום תגובה