כדורגל אנגלי.מועדונים,אצטדיונים,מינויים,כרטיסים ,אוהדים ומה שבינהם-אבי מלר בקורס אוהדי כדורגל 23 דצמ' 09

 אבי מלר
בכבודו ובעצמו,האיש ששמו הפך לנרדף למונח "כדורגל אנגלי". חוש הומור כמו של מלר(קצת אנגלי,משחקי מילים),ידע עצום ויכולת ורבלית נהדרת ושחקנית חיזוק מפתיעה.

ההרצאה,בחלקה הראשון, עסקה בנושא הכרטיסים, מינויים,אצטדיונים,מחירים והשפעתם של אלה על עולם הכדורגל האנגלי ואולי גם העולמי.

החלק השני שייך לשחקנית החיזוק ויפורסם בנפרד.

מנצ'סטר יונייטד

מבחינתנו ,האוהדים, מ.י היא תופעה מעניינת ולא בגלל הישגיה על כר הדשא ,אלא ברמה הניהולית ,כלכלית,אוהדית.

עד לפני כשנתיים ,מ.י, שהיתה המועדון הפופולרי בעולם, היתה סגורה למעשה מבחינת היכולת להשיג כרטיס למשחקיה. הביקוש היה כה אדיר עד כי בפתיחת העונה היתה מבוצעת הגרלה לנרשמים ולמשחקים ואם היית בין הזוכים ,קבלת למעשה זכות לכרטיס לאחד מ-19 משחקי הבית, שלא בבחירתך.

כדי להבין את הסיבות יש ללמוד קצת על חוקי מכירת כרטיסים ומינויים באנגליה.

באולד טרפורד יש 77,000 מקומות ישיבה. הליגה כופה על הקבוצות להקציב 5-10% לאוהדי הקבוצה האורחת ומגבילה את הקבוצות בכמות המינויים, במקרה של מ.י מדובר בכ-55,000 מינויים כלומר נותרו כ-22,000 כרטיסים ולאחר הקצאה לאורחים נותרו כ-14,000 כרטיסים לקהל הרחב.

בפועל, הכרטיסים אינם מגיעים לקהל הרחב אלא לספסרים . דרכי ההגעה שונות החל מהשחקנים ,מקורבים,עסקנים וכלה בקבוצה עצמה שמרוויחה מכירה בלי להשקיע בפתיחת קופות ובמכירה מובטחת מראש והסיכון  הוא של הספסר.

מינויים-המהפכה בתחום הכרטיסים מקורה בהתרחשויות שחלו בתחום זה .את עולם המינויים של מ.י ניתן לחלק לשני דורות . הראשון , 35,000מינויי העידן הישן ,אותם מינויים משפחתיים שעברו בירושה מדור לדור וזאת כי ,כבר מסוף שנות ה-50 ,מ.י היא הקבוצה הפופולרית בתבל.

הקבוצה השניה הם הדור החדש, שהמתין שנים ברשימת המתנה ועם הגדלת האצטדיון בא על מבוקשו ,ההיקף למעלה מ-15,000.לאחר חלוקה זו שוב הפך מינוי למצרך יקר מציאות ,אם בכלל. דרך אגב, המחיר למינוי הזול, באולד טרפורד עומד על  450 שטרלינג שמשמעותו 20-25 שטרלינג למשחק,במונחי אנגליה זה מחיר מציאה.

 ב-2008/9 נפל דבר,פתאום שוב ניתן להשיג מינויים לקבוצה.להסברת התופעה כמה מילים על חברה בינלאומית למכירת כרטיסים לארועי ספורט.

old traford

ספורט איבנט 365
מדובר בחברה ישראלית (!) שמושבה בטירת הכרמל שיצרה קשרים עם מועדונים בכירים ואטרקטיביים בעולם הספורט בינהם לדוגמה אינטר,מילאן בארסה,באיירן מינכן ועוד. ומי יועץ התוכן בחברה,לענייני הכדורגל האנגלי ?-מיודענו,מלר. הסתבר כי באנגליה קשה יותר לייצור מערכת קשרים כזו ,בוודאי עם קבוצות כמו צ'לסי וארסנל אבל גם  עם הרבה אחרות. אבל ,לפני כחודש נפל דבר,מ.י  מכרה לספורט איבנט שמונה מינויים!. ספורט איבנט אינו היחיד בתחום ו-מ.י מכרה גם לחברות נוספות בתחום.
הסיבות לשינוי מגוונות ונפרט שלוש .הראשונה,סוציאלית,מחזיקי מינויים נאלצו עקב מצב כלכלי לממש נכסים.השניה,חברתית,החלשות הקשר הקהילתי של אוהדים לקבוצה שהפכה ממוסחרת מדי לטעמם.
השלישית,מימוש נכסים של חלק ממינויי דור ב'. השאלה ,אם לתהליך בו הוקמה F.C יונייטד יש השפעה על השינוי ,נותרת פתוחה.
כבר אמרנו כי המינוי למ.י נחשב לזול ומקנה לך -19 משחקי בית,3 משחקי בית בליגת האלופות בשלביה המוקדמים,וזכות סרוב ראשונה ליתרת משחקי הבית בליגת האלופות. על הסיבות לכך,בהמשך.
מועדונים ומחירים
כאמור מחיריה של מ.י, הפופולרית, זולים יחסית וכרטיס במחיר נקוב של 30 שטרלינג ניתן להשגה בקופה. מחיר הכרטיסים בלונדון יקר בהרבה ,עניין של גיאוגרפיה ותיירות.
כרטיס לצ'לסי ,בסטמפורד ברידג', במחיר נקוב, מתחיל ב-45 פאונד ועולה  עד 75 פאונד.
בארסנל,אצטדיון האמירויות, הכרטיס היקר עומד על 95 פאונד (650 ש"ח),יקר אפילו לאנגלים, אבל לא לאוליגרכים ודומיהם. מינוי בארסנל וצ'לסי עולה כ-800 פאונד.

                                                    emirates  stadium                                                                                                                        

דוגמה מצויינת למתרחש בשוק מחירי הכרטיסים בלונדון היא טוטנהאם,המשחקת באצטדיון וייט הארט ליין בן ה-36,000 מקומות בלבד .עובדה זו, בצד הפופולריות של הקבוצה מעלה את מחיר הכרטיס ל-70 פאונד,  השני בטבלת היוקר. המחיר דומה לארסנל אך בפועל מדובר בשתי רמות שונות, טוטנהאם לא התקרבה למועדון ארבע הגדולות מזה 18 שנה אך במחיריה היא נוהגת כמו קבוצת פאר,ומצליחה. סיבה נוספת היא 28,000 המינויים,אם נוסיף עוד כרטיסים לקבוצה האורחת ,לא נשאר הרבה לשוק החופשי.

white hart lane

ה"פטנט" של צ'לסי-צ'לסי היא סיפור ההצלחה ,של העשור האחרון ,בכדורגל האנגלי,קבוצה שקמה מהקרשים (ותודה לאברמוביץ') ועלתה לתהילה. ב-5 שנים השיגה שתי אליפויות,גביע אנגלי וגמר אלופות שהוחמץ בשל החלקה בבעיטת 11 ואפילו התחת של אברם לא עזר.צ'לסי הפכה ממועדון שולי, לאחת מחמש הגדולות בתבל. ההצלחה מחברת עוד ועוד אוהדים והביקוש גדל ,צ'לסי מבקשת למקסם את הרווח ,בנוסף למלון והמסעדה שכבר יש לה, וממציאה פטנט. במקום שהכרטיסים יזלגו לספסרים ,הומצא כרטיס ה-v.i.p. מקצים 300 כרטיסים במחירים 180-250 פאונד הכוללים סיור והסברים במועדון וארוחת 6 מנות מפוארת במסעדה ומשם לכדורגל. יקר ,אבל אם התארגנת בזמן , עדיין יותר זול מהספסר.ניחוש,גם זה יהפוך בקרוב למצרך קשה להשגה.

stamford bridge

 פרדוקס ההשפעות

המתרחש בליגה האנגלית היה אמור להשפיע על מכירת הכרטיסים ומינויים. היה צפוי שהאוהדים ,בשם המחאה מול "הקפיטליזם המסריח" שהתלבש להם על המועדונים,יעשו מעשה וידירו רגליהם מהמגרשים. מבחינה תחרותית ,הליגה האנגלית אמורה לאבד את האפיל שלה.

נוצר, למעשה, מועדון אקסלוסיבי של "ארבע הגדולות",מנצ'סטר יונייטד,צ'לסי,ארסנל וליברפול.
   לכאורה ,לא יתכן מצב שהמועדונים האלה   יחלקו   בינהם ,בקביעות, את התארים וההשתתפות במפעלים האירופיים,יגרמו למעשה להעדר תחרותיות ולא יפגע הביקוש הכולל. הקהל ,האנגלי במיוחד,אינו מסתפק בהצגה אלא מחפש גם שויון הזדמנויות,דרמה,הפכפכות ושינוי .במצב הנוכחי, אלה נעדרים.

צ'לסי היא קבוצת העשור והפכה לאטרקציה ,גם מ.י פופולרית ובכל זאת האם האצטדיונים מלאים ?גם בקבוצות שאינן במועדון ה-4?

ב-2006 דווח כי היתה ירידה של 3.9% במכירת כרטיסי שאר הקבוצות . חלק מהקבוצות נבהלו,בלקבורן ו-וויגן הורידו מחירים במשחקים מסויימים. התופעה עדיין קיימת אבל בפועל השינוי אינו מכריע ואינו משקף עדיין את ההתרחשות שלכאורה היתה אמורה  לקרות .באוק' נוב' האוהדים כבר מבינים כי הקרב על האליפות יוכרע בין מ.י ל-צ'לסי כאשר ליברפול וארסנל יזנבו מאחור.אולי ,בנס,תתגנב קבוצה נוספת לתוך המקום הרביעי.למרות זאת ורוח הספורט האנגלית המפורסמת אין עקרונות הכלכלה החופשית תופסים ,כדורגל וכלכלה ,כאן ,לא הולכים ביחד.

למרות הכל ,אוהדים ממשיכים ללכת למשחקים, נוצר סוג של ריטואל.הכדורגל באנגליה הוא ,יותר קהילתי,הרבה יותר חברתי בתפיסתו ,האוהדים ממשיכים להגיע גם ביודעם שאלמנט התחרות נפגע , כי ה"ביחד" חשוב לא פחות.

 דוגמה מעניינת היא מנצ'סטר סיטי ,שנרכשה בידי משקיעים ערבים ועברה לאצטדיון חדש. הקבוצה כבר התדרדרה  בעבר לליגה השלישית אבל עדיין הצליחה למשוך 34,000   צופים למשחק במיין רוד. עכשיו ,באצטדיונה החדש יש 46,000 מקומות ולמרות שלא תמיד היא מצליחה למלאם ,מדובר בעליה של 20% לעומת העבר.

city of manchester stadium

נשאלת השאלה מה צופן העתיד וכמה זמן נמתין לתשובה . היתכן כי תוקם ליגה אירופית בה יתמודדו 4 הגדולות מאנגליה ביחד עם ברסה, ריאל ואחרות,בסיטואציה כזו לא יהיו כרטיסים למכירה חופשית והביקוש יהיה אינסופי.ומה עם שאר הקבוצות ?אלה ימשיכו לשחק בליגה משלהן.

ליגת האלופות היא המודל,הצלחתה מסחררת,הכסף מדבר והוא מפעפע גם למדינות אחרות ויכול להיות שההגמוניה האנגלית תשבר ותתחלק עם מועדונים נוספים .

האם העלמות השויון והתחרות יביאו לחזרה של סוציאליזם (בכדורגל כמובן) ,בעיקר אמורים הדברים לגבי הדור הצעיר שאינו מונע רק מהמסורת ושושלת הדורות ,האם אלה ידירו רגליהם מהמגרשים ויביאו לשינוי או שהכסף הגדול ,יעשה את שלו.

 וימבלדון

לא מדובר בטורניר הטניס המפורסם,אלא בקבוצה שצמחה ברובע שבדרום מערב לונדון והייתה אחת הקבוצות של לונדון ששיחקה כמה שנים טובות בפרמייר ליג. שיא הצלחתה הייה זכייתה בגביע האנגלי ב 1988. בעונת הירידה מהליגה הראשונה, בסוף שנת 2000, שיחק בקבוצה ווליד באדיר (ואף הבקיע שער יפה נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד!!).הקבוצה לא שחקה במגרש המקורי בשכונה אלא בקריסטל פאלאס המרוחק ואף על פי כן המשיך קהל האוהדים להגיע . בשלב מסויים החליט הבעלים להעבירה ל...דבלין ולבסוף עברו למילטון קיינס כ-120 ק"מ צפונית ללונדו ושינו את שמם למילטון קיינס דונס.למעשה אחרי שהעבירה את כל הגביעים והתארים, ואת ה"היסטוריה" של ווימבלדון למועצת מרטון שבלונדון, היא איבדה כל קשר לווימבלדון המקורית והפכה להיות הקבוצה של העיר מילטון קיינס. יש לה איצטדיון חדש ומודרני, אוהדים שמספרם הולך וגדל משנה לשנה ואפילו סיכוי לא רע להעפיל לליגה הראשונה באנגליה.

.  האוהדים המקוריים פעלו כדי להציל את המורשת של המועדון הוותיק והם הצליחו והוקמה FC וימבלדון במתכונת אחותה ממנצ'סטר. למעשה, הקבוצה החצי מקצוענית של היום היא קבוצה שנכסיה שייכים למועצה העירונית של מרטון, וכך גם המגרש בו היא משחקת בשכונת קינגסטון הלונדונית - מערבית לשכונה המקורית של ווימבלדון. 

אוהדים ומועדונים-הרצאה של שי גולוב בקורס אוהדי כדורגל ,16 דצמ 09

מבוא
המפגש הנוכחי נשא אופי של שיחה, שנוהלה ע"י שי גולוב,יו"ר איגוד האוהדים הארצי ועסקה ביחסים שבין מועדונים לאוהדיהם תוך הבאת סיפורים על מועדונים גדולים באירופה ,במודלים שונים של בעלות , שהמכנה המשותף לכולם הוא אבולוציה של ארגון האוהדים במצבי קריסה.
כבר אקדים ואומר שעובדה אחת מזדקרת לעין וחוזרת בכל הספורים-ההזדמנות להשתלטות אוהדים על מועדון היא בקריסתו.כל אורדון בוודאי ידמיין מה היה קורה אם בתקופה מסויימת,כאשר הקבוצה עמדה בפני סכנת פרוק, היה קיים ארגון אוהדים גדול וחזק...
ניתן לאבחן שלוש תקופות של התפתחות מעמד האוהדים:
    *מהמצאת הכדורגל ועד שנות ה-60-חוג האוהדים נושא אופי של קבוצת חברים.
    *משנות ה-60 ועד שנות ה-2000-הווצרות האולטרס ,אותם קבוצות יציע העוסקות בחיי היציע,
באוירה ובצבע. בארץ החל התהליך בשנות ה-2000.
    *משנות ה- 2000 ואילך-נסיונות (והצלחות) של אוהדים להיות מעורבים בניהול מועדוני הקבוצות.

ספורטינג ליסבון
ניהול הכדורגל הפורטוגלי מושפע מאוד מהנעשה בשכנה,ספרד. בשנת 1992 נחקק בספרד חוק המאפשר לקבוצות להתארגן במתכונת חברות ב-ע"מ. החוק נחקק לאור מצב בו קבוצות רבות נקלעו לחובות כבדים שאיימו על קיומן.רוב הקבוצות עברו למתכונת זו ומיעוטן דבקו בבבעלות אוהדים, בפועל המעבר הוכח כשגוי והחובות רק תפחו,הרשויות מחקו את החובות ואישרו לקבוצות להתקיים. במצב כזה, כשקיומן של הקבוצות מובטח, לא היתה להן כל סיבה להתייחס לאוהדים כמרכיב כלכלי בקיומה של הקבוצה.
ספורטינג היא אחת משלושת הקבוצות המובילות בפורטוגל, יחד עם בנפיקה ליסבון ופורטו. הקבוצה זכתה 18 פעמים באליפות הליגה, 13 פעמים בגביע הפורטוגזי ופעם אחת בגביע אירופה למחזיקות גביע, ב-1964.בפי אוהדיה היא מכונה ספורטינג פורטוגל.לקבוצה ארגון אוהדים שהוקם בתחילת שנות ה-2000 ונקרא S.A.D.
כמו בספרד,גם ספורטינג המסחרית נקלעה למשבר כלכלי אך עדיין נותרו שרידים מהאגודה ובראש ,הועדה המפקחת, שלה סמכויות מרכזיות כמו הכנת התקציב השנתי,שינויי תקנון ועוד.
ב-2007 התאגדה קבוצה מתוך אוהדי היציע והקימה ארגון AAS ,אגודת אוהדי ספורטינג והכניסה לבחירות לועדה המפקחת ,במסגרת האסיפה הכללית ,300 מחבריה ואלה הצליחו להכניס לועדה המפקחת 3 נציגים(מתוך כ-30) שהכריזו כי פניהם לפעילות פוזיטיבית ושיתוף פעולה בתוך הועד,
בשלב ראשון לקחו על עצמם נציגי האוהדים את הנושא השיווקי.
עם הצגת התוכנית לשנה הקרבה הצליחו הנציגים להפילה פעמיים ,בהתנגדם להפרטת זכויות השידור ואקדמיית הנוער,בפעם השלישית גוייס רוב והתוכנית הועברה. הועדה החליטה להנפיק אגרות חוב, בסך 55 מיליון  יורו ,ולאוהדים  נפתחה אפשרות לרכוש במחיר נמוך ולהגביר מעורבותם.

מכלן
קבוצת כדורגל בלגית מהעיר מכלן.זכתה ארבע פעמים בתואר האליפות (1943, 1946, 1948, 1989), אך בשנים אחרות לא נחלה הצלחה רבה.רגע השיא של הקבוצה היה בשנת 1988, כאשר זכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע אחרי ניצחון במשחק הגמר על אייאקס אמסטרדם 0-1. בקבוצה שיחק באותה עונה הישראלי, אלי אוחנה, שבישל את שער הניצחון.
ב-2002 ,בשל ניהול כושל, נכנסה הקבוצה לחובות כבדים ושכר השחקנים לא שולם. האוהדים גייסו  ארבעה אנשי עסקים כקבוצת ניהול ואלה הציעו לאוהדים לתרום 1000 יורו ,כל אחד, לסיוע בהצלת הקבוצה תוך הבטחה שבמקרה של קריסה כספם יוחזר. חלק מתוכנית ההבראה היה שחרור שחקנים מה שהפך את הקבוצה לחלשה מאוד .קבוצות אחרות בליגה, שרצו לשמר את רוח התחרותיות ,העבירו למכלן שחקנים פנויים,ללא תמורה, אך הניסיון לא צלח ובגלל אי העמדת ערבויות ירדה הקבוצה לליגה השלישית.
שוב נחלצו האוהדים והתאגדו במטרה להציל את המועדון ולשמש ככלב שמירה, על ההתנהלות הפיננסית ואף גייסו כספים תוך שהם מצליחים לבצע שינוי בתקנון הקובע כי לאוהדים יהיה חלק בניהול המועדון ו-1/3 בכל מוסדותיו,שינוי נוסף היה בקביעה שחל איסור על החלפת צבע המדים המסורתי. הקבוצה חזרה לליגה הראשונה.
אלי אוחנה במכלן-לחיצה על הכותרת תפתח קישור לסרטון על אלי אוחנה במכלן.

אריס
יוון ידועה כמעצמת ספורט וזכתה להשגים רבים בענפי ספורט שונים. במציאות היוונית כסף גדול מעורב  בכדורגל , המועדון משמש במה לטייקונים ופוליטיקאים, לחלק מהקבוצות זיהוי פוליטי מובהק . המועדון על נכסיו שייך לטייקון ואלה היו עוזבים ומשאירים אחריהם חורבות .הזכיה ביורו ב-2004 לא שינתה מציאות זו .
אריס סלוניקי צברה חובות של 20 מיליון יורו(!) וירדה ליגה. האוהדים הקימו ארגון "סופר 3 " והחלו בפעילות לשיקום המועדון בשיתוף פעולה עם האגודה. בשלב ראשון גייסו כמיליון יורו ,רכשו את כל מניות המועדון והנפיקו ארבע סוגי חברות על פי המחיר:
 *50 יורו-זכות הצבעה באספה הכללית והנחות ברכישת מנוי.
 *100 יורו- גם זכות דיבור באספה הכללית.
 *500 יורו -גם הנחה כפולה במינוי וכניסה חינם למשחקי ידידות.
 *1000 יורו-מנוי זהב,מקנה זכות להבחר לועד.
למרות גיוס ההון ע"י האוהדים לא מיהרה האגודה לוותר על נכסיה וזאת בלחץ בעלי הקבוצות שחששו מתקדים ואף ניסו להניח מכשולים בדרך של חקיקה .עד עתה הועברו לידי ארגון האוהדים 33% ובהמשך יועברו עוד51% סה"כ עד 84%.


 איך מגדלים אוהדים בגרמניה 
ב-1982 במשחק, בין המבורג לברמן ,נזרקו אבנים ואוהד המבורג נהרג. הגרמנים,כמו גרמנים ,פעלו ביסודיות וחוקקו חוק בטחון בספורט והוסדרו נהלים וסמכויות.בין השאר עשתה הממשלה שימוש במחקר שהכינו עובדים סוציאליים באוניברסיטת ברמן ומסקנתו היתה שיש להתחיל לטפל בנושא האוהדים כבר מגיל הנוער. גרמנים אומרים ועושים,נפתח פרויקט אוהדים עם מנהלת ממשלתית ,הכוללת עובדים סוציאליים ,שתקציבה מחולק בין הממשלה הפדראלית ,המחוז והקבוצה המקומית .להדגיש כי לקבוצה אין מעורבות ישירה .
במסגרת זו מאוגד הנוער במעין מתנסי"ם של אוהדים המשמש גם כמרכז בילוי וגם כנקודת ריכוז לעניני האוהדים ,כמו מחסנים לאביזרים ,אמצעי צילום ושכפול,ארגון הסעות,כרטיסים ועוד.למשחק חוץ מאורגנת הסעה מפוקחת כולל כרטיסים ,הכנסה והושבה ביציע ,החזרה ואפילו פיזור לבתים.

"תמורות במעמד שחקני הכדורגל בעולם"הרצאה של עו"ד ברק בקורס אוהדי כדורגל 9 דצמבר 09

אפרים ברק

אפרים ברק המרצה, ,התגלה כדרום אמריקאי ,עו"ד ,שמנמן  וחריף, חבר ב-CAS(הסבר בהמשך ) ומומחה עולמי בדיני ספורט.בתקופתו של הרציקוביץ' התמנה ליועץ המשפטי של מכבי תל אביב. עם כניסתו לתחום  גילה  כי מדובר בתחום נרחב  והחל להתמחות  .בחוצפה ישראלית הציע ברק את עצמו ל-CAS ולאחר שנה וחצי ,התקבל. מהו ה-CAS,  ראשי תיבות Court of Arbitration for Sport ובתרגום  חופשי "המוסד לבוררות בספורט" שמשמעו בית הדין הבינלאומי העליון לענייני ספורט, המהווה ערכאה עליונה למחלוקות בתחום.

עו"ד אפרים ברק

ההרצאה עסקה בעיקר בשינויים שחלו במעמד השחקן, מחובבן נטול זכויות ועד למעמדו כיום ,בעיקר באירופה וזאת על רקע ההשפעה המכרעת שיש לאיחוד האירופי על פיתוח המעמד מחוק בוסמן ועד לכמעט אנרכיה.

כדרכן של הרצאות עורכי דין ,היתה ההרצאה מסובכת ועל כן אביא קטעים נבחרים.על מנת לעשות את החומר ברור יותר ,עשיתי שימוש במובאות ממקורות נוספים בעיקר ממאמרים שכתב חיים שדמי (המרכז את הקורס) בעיתון גלובס.

תהליך שינוי מעמד השחקן-ישראל
בתחילת דרכו של הכדורגל נתפס העיסוק בספורט כתחביב,בילוי פנאי ,מערכת היחסים של השחקן במסגרת המועדון היתה ברורה,  הסטטוס הוגדר כחבר מועדון ולא  כעובד במועדון,לא היו יחסי עובד מעביד ולמעשה חלקם הארי של השחקנים עבדו בעבודות שונות,שחלקם סודרו ע"י המועדון.לא פחות חשובה היתה הזיקה הריגשית, ההצטרפות למועדון היתה יכולה להיות על בסיס לוקאלי,לפעמים בסיס פוליטי אידאולוגי ובהרבה מקרים בעקבות בן משפחה אוהד או שחקן באותה קבוצה.
למערכת יחסים זו היה גם נדבך רגולטורי של ההתאחדות לכדורגל ,כרטיס השחקן,  שהיה שייך למועדון  ,שחקן לא יכול היה לעבור בין מועדונים ללא הסכמת מועדונו. כדאי להזכיר כי בישראל לא די היה בהסכמת הקבוצה והיה צורך גם באישור המרכז(הפועל,מכבי,בית"ר).
עם התפתחות המשחק ,החלו שחקנים להיות מתוגמלים ,עפ"י הוראת ההתאחדות נחתמו חוזים בין השחקן לקבוצה ולמעשה השחקנים הפכו מחברי מועדון ,לעובדים במועדון.אלא ,שמבחינה משפטית פורמלית ,נותרו השחקנים חובבים וחברי האגודה, הבעיות החלו להתעורר בתביעות של שחקנים על רקע פציעות ,ביטוח לאומי ומיסוי.
בשנת 78 תבע שחקן הפועל ת"א, משה מורדכוביץ', את מועדונו ,בעקבות פציעה ,תביעתו נדחתה מאחר ובית המשפט קבע כי לא התמלאו התנאים להכרה ביחסי עובד-מעביד. רק ב- 1993 כשהגיעה תביעה של גד מכנס ,שחקן מכבי נתניה, קבע בג"צ "...הסיווג הסביר היחיד לכדורגלנים.. צריך להיות עובד שכיר... ".
בעיה אחרת היתה שייכותו של השחקן לאגודה ויכולתה של זו לסרב להעברתו אף אם הסתיים חוזהו,השחקן הפך לסוג של רכוש. דוגמה טובה היא ספורם של תורג'מן וזיתוני,שחקני הפועל חיפה שהסתבר ,בשנת 2001 ,עם מותו של רובי שפירא ,כי כרטיסי השחקן שלהם משועבדים לחברת דיג נורבגית.


האיחוד האירופי וחוק בוסמן
תהליכים דומים התרחשו באירופה . בעיה עיקרית היתה מעבר שחקנים בין קבוצות ,הן במישור הלאומי-בין קבוצות והן בבינלאומי -בין מדינות ,שהיה תלוי ברצון המועדונים וההתאחדות המקומית.
תהליכים שעברו על אירופה עם כינון האיחוד האירופי לא פסחו על הכדורגל והביאה לפריצת גדר משמעותית.
מספר מילים על האיחוד האירופי שהוקם בשנת 1992-(מקור ויקיפדיה):


"האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. "  האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, . תנועה חופשית זו מובטחת ע"י עיקרון "ארבע החירויות" (The four freedoms) בחוק האירופי, הכולל תנועה חופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים.. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ..."
היה זה רק עניין של זמן שעקרונות האיחוד יתחילו להשפיע על תחומי חיים שונים וספורט וכדורגל בכלל זה.כדור השלג ,שהחל להתגלגל ממקרה בוסמן ,הפך לגל ששינה את פני הכדורגל באירופה תוך השפעה על שאר העולם.

ז'אן -מרק בוסמן ,הבלגי, היה  שחקנה של לייאז',חוזהו בקבוצה הסתיים ב1990 ובחידושו הוצע לו סכום הנמוך במחצית ממה שקיבל,השחקן סרב וביקש לעבור לדנקרק הצרפתית אך העיסקה פוצצה. בוסמן פנה לבית המשפט בבלגיה בטענה שתקנון ההתחדות הבלגית עומד בסתירה לאמנה האירופית .בית המשפט חש,ככל הנראה ,כי לבעיה המונחת לפתחו משמעות כלל אירופית והעבירה לבית הדין האירופי לצדק.
ב-15 בדצמבר 1995 פסק בית הדין האירופי לצדק לטובת בוסמן, ונגד לייז', התאחדות הכדורגל הבלגית ואופ"א. בית הדין חייב את מוסדות הכדורגל ביבשת לבטל את התקנות הלא חוקיות על פי שני העקרונות הבאים: ראשית, שחקנים המסיימים חוזה יהיו רשאים לעזוב בלא פיצוי כספי. שנית, כל שחקן בעל אזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופי יוכל לשחק בכל מועדון באיחוד, בלא כל הגבלה.


בוסמן עצמו כבר איבד בינתיים חמש שנים יקרות מהקריירה שלו, ופרש לאחר ששיחק תקופה קצרה בליגה הבלגית השלישית. אולם התמורה שחולל בכדורגל האירופי רק החלה.
שיתוף פעולה בין אופ"א ל-פיפ"א מנע מהומה. המוסדות הללו הבינו כי לא ניתן למלא את החלטת בית המשפט מיידית אלא יש להערך ולהתקין תקנות מסודרות,התקנות הוסדרו ע"י אופ"א ב-1997 והתייחסו לשחקנים מסיימי חוזה ,באירופה .
האיחוד האירופי סבר כי יש להרחיב את ההסדרה גם מחוץ לאירופה ואילץ את פיפ"א להכנס ל-מו"מ עם האיחוד. ב- 2001 הוסדרה  גם יכולת השחקנים לעבור ממדינות לאירופה ונקבעו שני חלונות בשנה להעברות.
שחקן שסיים חוזה והוא מעל גיל 23 רשאי למעבר חופשי. פיפ"א הבינה כי העברת שחקנים מהווה מקור מימון לפעילות קבוצות והנפגעות העיקריות הן אלו המגדלות את השחקן ועל כן קבע כי שחקן החותם על חוזה מקצועי ראשון ,מחוץ לקבוצה בה גדל ,יזכה את קבוצתו ב-5% מכל העברה מכאן והלאה בהתבסס על גידולו בגילאים 12-21 על פי טבלה שקבעה פיפ"א (מה שמוכר לנו כדמי השבחה).
מכאן התעוררה בעיה חדשה.מירב השחקנים הובאו ממדינות זניחות יחסית כמו אפריקה ודרום אמריקה בהן הגידול זול יחסית וכך זכו הרוכשות ברכוש יקר במחיר זול.החוק שונה והתבסס על עלות חליפית של גידול שחקן במדינה הרוכשת. חוק סוציאלי לחלוטין.


"הסכם קוטנו"-מדובר בהסכם חסות שבא לתמוך במדינות, באפריקה  ומרכז אמריקה ,בתחומי התרבות והתעסוקה.ההסכם נחתם בין האיחוד האירופי לכ-40 מדינות במרכז אמריקה ואפריקה  ומאפשר, לכל אזרח ממדינות אלה, העובד ברישיון באיחוד האירופי, להנות מזכויות עובד מקומי.העקרון חל גם על כדורגל וכך כל שחקן ממדינות אלה  אינו נחשב כזר ויכול לעבור לכל קבוצה באיחוד.


 תקדים סימוטנקוב-ההחלטה על מספר הזרים בקבוצה הושארה להחלטת ההתאחדויות המקומיות. שחקן רוסי, סימוטנקוב, שיחק בספרד ומעברו לקבוצה אחרת ,בספרד, לא מומש בגלל מכסת הזרים בקבוצה הקולטת. השחקן פנה לבית הדין לזכויות האדם של האיחוד וטען כי בהתבסס על אמנה בין רוסיה לאיחוד והיותו מחזיק ברשיון עבודה אין לראותו כזר. טענתו התקבלה ושוב נוצר תקדים שמקורו אינו כלל במוסדות הכדורגל היבשתיים/עולמיים.




סוארז מאורוגוואי- בדרום אמריקה מקובל, כי עם סיום החוזה, אם מוצעת לשחקן העלאת שכר באחוז מסויים עליו להשאר במועדון. סוארז ושחקן נוסף סרבו להצעה ,נסעו לפריז וחתמו ב-פ.ס.ז'. העניין מובא בפני פיפ"א וזו מתבססת על החוקים באירופה וקובעת כי החוזה באורוגוואי אינו תופס . החלטה כזו מהווה התערבות בחיי הספורט, בדרום אמריקה ,בהתבסס על חוקי האיחוד האירופי.


מבוסמן ועד סוארז- השפעות התהליך

לכל המקרים שתוארו יש מכנים משותפים והמרכזי שבהם הוא ההשפעה המשמעותית שיש לאיחוד האירופי על הכדורגל העולמי, כאשר החלטותיו כלל אינן באות מתחום הספורט. החלטות אלה עשו מהומה בכדורגל העולמי והחלישו את מעמד פיפ"א ו-אופ"א.
הסרת הגבולות באירופה הסירה גם את הגבולות בכדורגל,ההסכמים השונים שפורטו לעיל הרחיבו את מעגל הרשאים לשחק בכל מקום באיחוד. הקבוצות העשירות אינן מוגבלות לרכוש כל כשרון במדינות האיחוד והחסות,נוצרת פגיעה בקבוצות קטנות  ונגזר עליהן להשאר בבינוניות ופחות מכך ,כמובן שגם האוהדים  נפגעים מכך.
הכדורגל ה"מדינתי" מתפוגג וזהויות הקבוצות וקשריהן לאוהדים ולקהילה נעלמים.  הגדלת הפערים מקטינה תחרותיות שהיא נשמת אפו של הספורט , מקטינה עניין וגורמת לירידת כמות אוהדים. נשאלת השאלה האם אין בכך איום על עתיד המשחק במתכונתו הנוכחית.
הגדרת השחקן כעובד היתה הפירצה ,לכשעצמה החלטה נכונה ,הבאה לדאוג לכל אותם שאינם כוכבים אלא שחקנים אפורים בקבוצות אפורות. ועדיין ,נדרשת מחשבה חדשה  באשר למעמד השחקן, שתמנע את מה שקרה ותחזיר לכדורגל את הטעם המוכר.




הפרות הסכמים
תקנות ההעברה,שהוסדרו ע"י פיפ"א ב-2001, קבעו שני חלונות העברה  בשנה ופיצויים במקרה של הפרה. בהתחשב ברקע להתקנת התקנות(ראה לעיל) ,במקרים של הפרת חוזה מצד המועדון ,נטה פיפ"א לצד השחקנים . עדיין, נשמר העקרון של  יציבות החוזה אך חוסר אחידות ביישום ופסיקות פיפ"א ו-אופ"א הכניסו את שוק ההעברות לסחרחורת שהתעצמה כשהסתבר שתקנות ,המובאות לבית המשפט של האיחוד , נהפכות על פיהן ומקשות מאוד על המועדונים הגדולים להתגונן מפני שחקנים מפירי חוזה. כשחקן מפר חוזה ,בברור ב-פיפ"א נקבע שזכותו של השחקן קודמת לקבוצה והכל עניין של פיצוי כספי ,שממומן ע"י הקבוצה הקולטת. המחלוקת מוסטת מתחום החוק והעקרונות לתחום הכספי. בהמשך מספר מקרים אופיניים.

אדריאן מוטו- בשנת 2004 "הפר את חוזהו" עם צ'לסי כשנתפס עם קוקאין בדמו ,הקבוצה ששילמה עבורו 13 מיליון ליש"ט  תבעה את השחקן בשיתוף ההתאחדות האנגלית ונקבע שעליו לשלם  פיצוי שיקבע ע"י פיפ"א שהחליט שלא להחליט והעניין והעניין הועבר ל-CAS . בראש ההרכב ישב  אפרים ברק,   וה-CAS החליט שהרומני אשם וחייב להעביר פיצויים בסך 17,173,990 לצ'לסי.
מדובר באזהרה ברורה לכדורגלנים וספורטאים ברחבי העולם לעמוד בחוזה שלהם ולא לעסוק בצריכת סמים או פשיעה חמורה. המועדונים יכולים להיות מרוצים מההחלטה שמאפשרת להם לקבל פיצויים מהשחקנים המתהוללים.
אלא שפרקליטיו של מוטו בצעו עוקף cas ופנו לבית משפט בשוויץ וערערו על ההרשעה והקנס.ואם חשבתם שמוטו הושעה ,טעות בידכם ,הוא משחק באיטליה וממתין לתוצאות הערעור.

אנדי וובסטר-שחקן הארטס הסקוטית,הפר את החוזה ונרכש ע"י וויגאן מהפרמייר ליג. הארטס תבעו את סוכנו של השחקן ו-פיפ"א קבעה פיצויים בסך650,000 ליש"ט אך התירה למעשה את ההפרה. בערעור ל-cas הוקטן הפיצוי  ל-  180,000ליש"ט,שמומנו ע"י וויגאן.

מטוזלם-שחקן שחטייאר דונייצק שהפר את החוזה ועבר לסרגוסה הספרדית. ה- cas פסק13 מיליון אירו מתוך כוונה ברורה שגובה הקנס יהפוך את הפרת החוזה ללא כדאית. עדיין ההתמודדות נותרה במישור הכספי ומתחמקת מהתמודדות עם הצד העקרוני.

מסי ,אפרים ברק,ברצלונה,נבחרת ארגנטינה -מצא את המשותף
תקנון פיפ"א קובע כי חובה על הקבוצות לשחרר שחקנים למשחקים של נבחרותיהם הלאומיות. הקבוצות מצידן ינסו להכשיל הנחיה כזו.פיפ"א  מראש את לוח המשחקים הבינלאומי, לשנה הקרובה. כל מפעל חשוב ובראש המונדיאל ושרשרת המשחקים המכינים אליו ועד משחקי ידידות.ומה לא מפורסם? תתפלאו,האולימפיאדה. למה? ל-פיפ"א פתרונים .(רמז,את האולימפיאדה מארגן הועד האולימפי).
לקראת אולימפיאדת בייג'ין פונה ארגנטינה לברצלונה ומבקשת לשחרר את כוכבה ,מסי. ברצלונה ,העומדת לפני פתיחת עונה ומוקדמות ליגת האלופות ,מסרבת לשגר את כוכבה השברירי.
העניין מובא בפני פיפ"א שמכריעה -לשגר.להזכיר כי באותו מעמד נמצאת גם וורדר ברמן עם שני ברזילאים.שתי הקבוצות פונות מיידית לCAS שממנה את עו"ד אפרים ברק לעמוד בראש ההרכב שידון בערעור. פיפ"א טענה שנהוג לשחרר שחקנים למשחקים אולימפיים אך בבדיקה שנעשתה התברר כי כבר היו מקרים כאלה ו-פיפ"א לא כפתה ומכאן שאין מנהג. ברק פסק שאין חובה לשחרר.

 בסופו של עניין,  החליט מאמן ברצלונה כי עדיף מסי מרוצה ,מסי נסע וארגנטינה זכתה במדליית הזהב.

"מודל הכדורגל הגרמני" הרצאה של אלון זנדר בקורס אוהדי כדורגל 2 דצמ 09

מבוא ורקע
המרצה הפעם היה העתונאי אלון זנדר, בעברו עתונאי ספורט במספר עתונים והיום כותב עבור גלובס ממקום ישיבתו בגרמניה ,אוהד שאלקה 04. בהערה אישית -בעל ידע נרחב בכדורגל הגרמני ,אך לא רק ,אלא גם בהבנת הכדורגל בכלל,בהסטוריה של הספורט בספורטאי עבר יהודיים ועוד .איש אשכולות של ממש.
הבנת המודל של התנהלות הכדורגל הגרמני כרוכה באופי הגרמני המוכר לנו(גם לרע) על תכונותיו האופייניות-משמעת ,סדר,סולידריות והזדהות,השתייכות למסגרת ועוד. הקלישאה שקהל אוהדי הכדורגל הוא חתך מייצג של כלל האוכלוסיה מודגמת כאן בבירור. ה.איינרברגר ,סופר גרמני שכתב ספר "כדורגל ברשת הגלובליזציה" אמר כי מכדורגל גרמני ,כמו מהומור גרמני, אפשר להנות רק אם נולדים לתוך זה.

מקומו של הכדורגל בגרמניה
אף על פי שהכדורגל הגרמני אינו נחשב לאטרקטיבי במיוחד ואינו עומד בשורה אחת עם זה הספרדי או הבריטי,הגרמנים מטורפים לכדורגל ברמה דומה לברזיל ואנגליה.על פי מחקרים ,החשיפה לכדורגל בגרמניה עומדת על 98%(!).
הטירוף הזה מתבטא בכל תחום ,מדבקות על המכוניות,קישוטים עם סמלי הקבוצות ,חולצות ,צעיפים ועוד. הבונדסליגה היא המותג המוכר ביותר בגרמניה,400,000 איש הולכים כל שבוע לראות כדורגל וזאת בליגה הראשונה בלבד (ויש עוד שתיים כאלה ). הצפייה בטלויזיה נמוכה יחסית כי הקהל נוהר למגרשים ומביע את עצמו כאוהד. מכאן אי הצלחתם של השידורים בתשלום. 40% מהקהל הן נשים,כרטיס ילד עולה 6 יורו ,יציע שלם מוקדש למשפחות ואוירה בהתאם.הגרמני מגדיר עצמו על פי השתייכותו למועדון זה או אחר.
בגרמניה רשומים 25,000 מועדונים הכוללים 180,000 קבוצות מילדים ,נשים, חובבנים וכלה  במקצוענים.אחד מכל אחד עשר גרמנים משחק כדורגל,לשם השוואה היחס בישראל עומד על 1:258  .


ההסטוריה של הכדורגל הגרמני
בסוף המאה ה-19 הספורט הפופולרי באירופה הוא התעמלות ,במועדונים ובמסגרת קבוצתית. הכדורגל שמתחיל לחלחל,מאנגליה כמובן, מתקבל בתחילה  בסקפטיות וזלזול.(סקופ-השם כדורגל לא ניתן למשחק בשל היותו נבעט ברגל אלא בשל היותו משוחק בהליכה להבדיל ממשחק כדור המבוצע ברכיבה על סוס ). מי שמביא ומקדם את הכדורגל הם ,כמובן ,האנגלים הפזורים בערי המסחר של גרמניה. לאט לאט הכדורגל מתחיל להתפשט ומייצג חדשנות,קידמה ורב תרבותיות. מועדוני הכדורגל דמוקרטיים בתפיסתם ופתוחים לקהל הרחב. כבר בסוף המאה ה-19 נוצרות התאחדויות ושאיפה לסטנדרטיזציה כולל ויכוח האם יש לאפשר לזרים לשחק הקבוצות.
יזם יהודי(אלא מה), שייסד את עיתון הספורט הפופולרי kickers, מתחיל לארגן תחרויות בין לאומיות וב-1900 קמה ההתאחדות הגרמנית,האלופה הראשונה באה מלייפציג והגביע הראשון הוענק ב-1930.
בדומה לאנגליה,חוקי עבודה חדשים בחרושת המתפתחת מותירים לפועלים זמן חופשי ובוחרים בכדורגל ומקימים קבוצות אך ההתאחדות השמרנית אינה מאפשרת לאלה להשתלב בליגה.
 ב- 1920 בשאלקה, מקימים מהגרים פולנים קבוצת כדורגל ולנוכח התנגדות ההתאחדות משתלטים על מועדון קיים. כך הוקמו גם בוכום, בורוסיה,דורטמונד,לברקוזן. גם יהודים משחקים בקבוצות אלה ואף בנבחרת הלאומית.
שנות ה-30 עליית הנאציזם. הנאצים אינם אוהבים את הכדורגל ומטפחים את מועדוני ההתעמלות המסורתיים, הכדורגל נחלש אך שורד עד 1943 ואז נפסקת פעילותו בשל המלחמה. ב-1946 גרמניה החרבה עסוקה בשיקומה והכדורגל חוזר ,בתחילה לרחוב ובמהרה לליגות,אך אינו בולט באירופה .
1954-סנסציה ,נבחרת גרמניה האלמונית,מגיעה לגמר ומנצחת את הונגריה האגדית עם פושקש ,הידגוטי וקוצ'יש(ועוזר מאמן אלמוני בשם גיולה מאנדי שבשנת 1960 יהיה מאמן נבחרת ישראל ויצעידה להשגים ). הגרמנים המומים מהזכיה וקבלת הפנים לנבחרת מפיחה רוח חדשה. גרמניה החדשה נולדת.
ההתאוששות הכלכלית המוצלחת משפיעה על הכדורגל ,ב-1964 נוסדת הבונדסליגה וקבוצות גרמניות מתחילות להיות מוכרות באירופה.
בשנות ה-80 הכדורגל הגרמני- הפיזי,שאפתני,רוח לחימה- כבר מוכר היטב באירופה והנבחרות לומדות להתמודד איתו,חלה נסיגה ביכולת הנבחרת. בתחילת שנות ה-2000 מחלחלת ההבנה שיש להתחיל תהליך בניה חדש וביעילות גרמנית הוא מבוצע מהבסיס ,טיפוח הנוער .
המועדון -בסיס לארגון
 תפיסת המועדון מעוגנת בתרבות הגרמנית. הגרמני אוהב להיות משוייך למסגרת ואכן בגרמניה מועדונים  אין ספור למטרות שונות ומשונות חלקן מסתכמות במפגש ,שניים ,לשנה שמוקדש ברובו להשתכרות(זה הדבר השני שהגרמני אוהב) וחלקו רציניות יותר.
מועדוני הכדורגל לסוגיהם ולאורך כל ההסטוריה של הכדורגל בגרמניה התבססו על דגם המועדון /אגודה ולמעשה הוא נהוג עד היום.מדובר במוסד קהילתי התנדבותי לכאורה וכמובן ,ללא כוונת רווח.
עד סוף שנות ה-60 התנהלו המועדונים,פחות או יותר בדגם זה . אלא שעם התפתחות הקבוצות ,הכספים ומימוש אין ספור התקנות (בגרמניה,כמו בגרמניה, התקנון מפורט מאוד ויורד עד גובה הדשא ,תרתי משמע.) התברר כי גוף קהילתי אינו מסוגל לנהל מטלה כזו.
הפתרון נמצא דרך האפשרות שהאגודה (שלעולם תשאר מעל הכל ) ממנה הנהלה בשכר ותרגילים שונים כמו הפיכת קבוצת הכדורגל לחברה כלכלית. כדומה הוצג המודל שפיתחה  שאלקה 04 ואומץ ע"י ההתאחדות ועיקריו:
   #כל אחד יכול להיות חבר המועדון ,הרשמה ,דמי חבר ואתה בפנים ומהווה חלק מהאספה הכללית.   # האספה הכללית ממנה ועדת בחירות לועד המנהל .הועד הנבחר כולל 6 נבחרים,אליו מצורף נציג האוהדים (!),נציג מחלקות הספורט האחרות המועדון,ועוד  3 נציגים שהועד עצמו בוחר ,בדרך כלל נציגי הספונסרים. סה"כ 11 איש .להזכיר-עדיין מדובר באגודה וכל הנבחרים הם ללא שכר.
   # הועד ממנה הנהלה ,בשכר ,בה 5 בעלי תפקידים כמו יו"ר,מנכ"ל, גזבר ועוד. הההנהלה מעסיקה מנגנון בשכר ,בבאיירן מינכן מדובר ב-120 איש..
   #סוף השנה ,שוב מתאספת האספה הכללית , מדווחת על השנה החולפת וכל התהליך חוזר על עצמו.
העובדה המשמעותית בכל התהליך היא שלעולם ישארו בידי האגודה קריהאוהדים 51% 
 חוק 50 +1
כינויו של החוק "חוק הסולידריות" והוא נשמת אפו של מודל הכדורגל הגרמני. החוק בא להבטיח את שליטת האוהדים באגודה ,השולטת בקבוצה באמצעות הועד וההנהלה. הרעיון המסדר הוא שמירה על עקרון הסולידריות,הדאגה לכלל,והדאגה לשמר את הכדורגל ברוח הגרמנית.לדוגמה ,אף קבוצה בליגה לא נושאת שם מסחרי. תנאי לקיום קבוצה בליגה הוא עמידתה בתנאי של 50+1.
להדגיש כי אף שהקבוצות יכולות להיות חברות כלכליות הרי שבסוף התהליך הרווחים,באם היו ,חוזרים לאגודה, הספונסר או מי שקנה מניות בחברה לעולם לא יזכה למשיכת רווח כספי . הרווחים הם התרומה לקהילה והפרסום העקיף ואולי המתנה למצב שהחוק ישונה .
קיים יזם המוכן לרכוש את הקבוצה הנובר96 ואף הגיש הצעות לשינוי החוק אך אלה נדחו ע"י ההתאחדות מתוך הבנה שכל האוהדים יתנגדו לה כנוגדת את רוח הספורט.